הסדרת מעמד "בן מהגרים" בצה"ל

על פי החש"ב – חוק שירות הביטחון משנת 1986 ניתן לקרוא לכל אזרחי המדינה ותושבי הקבע שבה, גברים ונשים כאחד, אשר מלאו להם 18 שנים, לבצע שירות צבאי או שירות ביטחון אחר.

עולה השאלה מה קורה, בכל הקשור לשירות בטחון ולגיוס, במקרים בהם אזרחים ואזרחיות בגילאי הגיוס כלל לא מתגוררים בארץ? האם גם עליהם חלה חובת השירות? ובכלל, מהו מארג הזכויות והחובות שלהם בעניין זה? אין ספק שמדובר בנושא סבוך, שעל אף חשיבותו והעניין שהוא מעורר בקרב הציבור, מוסדר בפקודה צבאית בלבד. הפקודה קובעת מהם הנסיבות והתנאים בהם אזרחים ואזרחיות המתגוררים בחו"ל יהיו זכאים וזכאיות לדחיית שירותם ובהמשך לפטור משירות, ולא אחת יש צורך בסיוע של עורכי דין מנוסים ובקיאים בתחום כדי להימנע מטעויות, עוגמת נפש ובמקרים מסוימים אפילו מאסר. מה חשוב לדעת על כך ומה כדאי לעשות כדי לפעול נכון? על כך ועוד, במאמר הבא.

מיהו "בן מהגרים"?

כדי לבדוק את נושא מעמדם של אזרחים המתגוררים בחו"ל יש לבדוק מה קובעת הפקודה. הפקודה מתייחסת לשני סוגי אזרחים המתגוררים בחו"ל – ואשר מכונים יחד "בן מהגרים": 

הסוג הראשון הוא "בן מהגרים", אשר עניינו אזרח/ית ישראלי/ת שהיה/תה תושב/ת ישראל אך עקר/ה עם שני הוריו/ה לחו"ל למטרות הגירה לפני שמלאו לו/ה 16 שנים, אשר עד גיל 18 הוא/יא מתגורר/ת באופן קבוע במדינה בה מתגוררים הוריו/ה, ואשר הוריו/ה לא חזרו להתגורר בארץ עד לאחר שמלאו לו/ה 21 שנים. חריג לכך הוא אזרח/ית שעקר/ה ישראל בטרם מלאו לו/ה 13 שנים, ואשר הוריו/ה לא חזרו להתגורר בישראל עד לאחר שמלאו לו/ה 18 שנים.

הסוג השני הוא "יליד חו"ל", אשר עניינו אזרח/ית ישראלי/ת אשר נולד/ה בחו"ל, אשר במועד לידתו/ה היה לפחות אחד מהוריו/ה בעל אזרחות ישראלית, אשר מתגורר/ת באופן קבוע וברציפות ממועד לידתו/ה בחו"ל, ואשר הוריו/ה לא התגורר בארץ עד להגעתו/ה לגיל 18.

הפקודה גם מתייחסת למקרים בהם ההורים התגרשו או נפרדו וקובעת את התנאים להכרה בנסיבות אלו. 

יצוין כי הפקודה מתייחסת גם למי שהוא "בן שליחים", שנוגע לאזרח/ית ישראלי/ת אשר שוהה עם הוריו/ה בחו"ל ואשר אחד מהוריו/ה לפחות מייצג בחו"ל גוף ישראלי כלשהו (ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר) או עובד בגוף בינלאומי מטעם גוף ישראלי. אך התנאים והזכויות בנוגע ל"בני שליחים" הם שונים. 

האם "בני מהגרים" מחויבים בשירות צבאי?

כאמור, אזרחי ישראל אשר מלאו להם 18 שנים מחויבים ומחויבות בשירות המדינה, והחוק לא מקנה פטור משירות צבאי לבעלי אזרחות נוספת או לאזרחים המתגוררים כדרך קבע במדינה אחרת בחו"ל. לכן, חשוב מאוד לדאוג להסדרת מעמדם של אזרחים ואזרחיות אלו אל מול רשויות צה"ל, ואם יקבלו צו גיוס מחובתם להתייצב בהתאם, הן במקום והן במועד שצוינו על גבי הצו, ואם לא עשו כן ולא הסדירו את מעמדם, ייחשבו על פי החוק כמשתמטים. במקרים מסוימים, אם יגיעו לישראל, צפויים הללו להישפט ואף לרצות תקופת מאסר. 

ואולם, אם הסדירו "בני המהגרים" את מעמדם, הרי ששירותם הצבאי יידחה כל עוד הם עומדים בתנאי המעמד, עד להגיעם לגיל בו יקבלו פטור משירות צבאי (גיל 20 לנשים וגיל 22 לגברים). בנוסף, ובמסגרת תנאי המעמד, יוכלו "בני המהגרים" להגיע לארץ ולשהות בה כ-120 ימים בכל שנה קלנדרית, ובנוסף לבקר באופן חד פעמי וברצף במשך 120 ימים עד שנה (הדבר ייחשב כ"שנת שהייה"). במידה ויחרגו מתקופות השהייה המותרות, הם יאבדו את מעמדם כ"בני מהגרים" ויחויבו בגיוס. 

על תהליך הסדרת מעמד "בן מהגרים"

בהתאם לפקודה, על מנת להסדיר את מעמדם ומעמדן של בני ובנות המהגרים, עליהם ועליהן, כמוזכר מעלה, לפנות לקונסוליה הישראלית או לנציגות השגרירות הישראלית במדינה שבה הם מתגוררים ולהסדיר מעמדם. שם יידרשו למלא את הטפסים הרלוונטיים ולפעול בהתאם להנחיות. 

כדי להבטיח הסדרה תקינה והתנהלות נכונה אשר תביא להכרה כבן או בת מהגרים, חשוב מאוד ומומלץ להיעזר בשירותיהם של עורכי דין המתמחים בנושא הסדרת מעמדם של בני מהגרים. קבלת ייעוץ משפטי מקצועי והסדרת מעמדם של בני המהגרים עוד בטרם הגיעם לגיל הגיוס תחסוך, הן עבורם והן עבור הוריהם, עוגמת נפש רבה ואת הגדרתם כ"משתמטים". בנוסף, חשוב לזכור כי בהתאם לסוג המעמד ולתנאים לקיומו, יש מגבלות הן על שהיית בן או בת המהגרים בישראל והן על שהיית ההורים בישראל, וגם בעניין זה חשוב מאוד לקבל ייעוץ משפטי על מנת למנוע מראש מצבים בהם חריגה מזמני השהייה המותרים תביא לשלילת המעמד. 

למידע נוסף אפשר לעיין באתר מיטב – לחצו כאן לצפייה