עבירות אלימות בצבא
צה"ל מנסה, מזה שנים ארוכות, להילחם בתופעות אלימות למיניהן, המתרחשות במספר רב של הקשרים, דוגמת אלימות בין חיילים (בינם לבין עצמם); שררה של מפקדים כלפי פקודיהם; התעללות בחסרי ישע (דוגמת עצורים וכלואים); מסורות "זובור" וכדומה.
חוק השיפוט הצבאי נותן לתביעה הצבאית כלים רבים למימוש המאבק האמור, וכולל עבירות רבות, שיכולות להיכנס תחת הכותרת "עבירות אלימות". עבירות אלו שונות זו מזו ברכיביהן (זהות הצדדים, נסיבות ביצוע העבירה ועוד) וכפועל יוצא – אף שונות בחומרתן.
כך, לדוגמא, עבירה של "אלימות כלפי חייל" (סעיף 61 לחוק) מתייחסת לחייל שהיכה "חייל אחר" או השתמש כלפיו באלימות, ודינה מאסר שנה אחת. עבירה של "אלימות כלפי מפקד" (סעיף 59 לחוק) קובעת עונש של שנתיים מאסר לחייל שהשתמש באלימות כלפי מפקדו, ועונש של חמש שנות מאסר כשהדבר נעשה עת המפקד "שימש בתפקידו". עבירת ה"התעללות" (סעיף 65 לחוק) הינה החמורה מבין עבירות האלימות (בנסיבות מחמירות – דינה שבע שנות מאסר), וגבולותיה אינם תמיד ברורים. פסיקת בתי הדין הצבאיים ניסתה לאבחן בין עבירת "אלימות סתם" לבין "התעללות" ובסופו של יום – מדובר בצבר שיקולים המבחינים בין השתיים (ראו, לדוגמא, ע/85/06 בעניינו של סגן ל.א. ופסק הדין המחוזי באותו עניין מט/363/05).
חקירות מצ"ח וחקירות יחק"פ בנושאים אלו מתחילות, על פי רוב, בתלונה של נפגע העבירה, או בדיווח מפקדים על אירוע אלימות ביחידתם.
במקרים בהם נאשם מורשע בעבירת אלימות, דורשת התביעה הצבאית, ככלל, הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל (לעיתים – תוך הסכמה שריצויו יהיה בדרך של עבודות צבאיות), מאסר מותנה, פגיעה בדרגות ופיצוי לנפגע העבירה.
משרד עורכי דין צבאי רכבי, הראל ושות', המתמחה במשפט צבאי, מייצג חשודים ונאשמים בעבירות אלימות, החל משלב החקירה, דרך פנייה לפרקליטות הצבאית בבקשה לשימוע (במטרה למנוע הגשת כתב אישום או להביא לבחירת סעיף אישום מקל ככל האפשר) ועד לניהול ההליך הפלילי מול בית הדין הצבאי.
