הפנסיה הצוברת בצה"ל

משרתי קבע אשר התחייבו לשירות קבע בצה"ל החל מיום 1.1.2004 משויכים למסלול הפנסיה הצוברת.

משמעות הדבר היא שבדומה להסדר הפנסיוני הנוהג במשק, למשרתי קבע המשויכים למסלול הפנסיה הצוברת יש קרן פנסיה אליה מופרשים כספים בכל חודש מתלוש השכר שלהם. באותו אופן, גם צה"ל מפריש את חלקו, בדומה לתגמולי מעביד המקובלים בשוק העבודה (וזאת למרות שדיני העבודה כלל לא חלים על משרתי הקבע בצה"ל).

משמעות הדבר היא, שבניגוד למשרת קבע במסלול הפנסיה התקציבית (כלומר, שהתחייב לשירות קבע עד יום 31.12.2003 – כולל), אשר ייצא ללא כיסוי פנסיוני מקום בו שירות הקבע שלו הסתיים לפני שהגיע לגיל הזכאות לקצבה, משרת קבע במסלול הפנסיה הצוברת מקבל כיסוי פנסיוני החל מיומו הראשון בשירות קבע. מאחר שרוב אנשי הקבע, לא יגיעו לגיל פנסיה, הרי שמסלול הפנסיה הצוברת דווקא מיטיב עם רובם. שכן, בעת שחרור, משרת הקבע יוכל "לקחת עמו" את הכספים שנצברו בקרן הפנסיה ולהמשיך את ההפרשות אליה במקום עבודתו החדש עד הגעתו לגיל הפרישה במשק. 

מנגד, אין ספק כי עבור משרתי קבע המגיעים לגיל פנסיה, עדיף להימנות על הסדר הפנסיה התקציבית ולא על הסדר הפנסיה הצוברת.

בשנת 2004 תוקן חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב] תשמ"ה-1985, אשר נקרא לו בקיצור "חוק הגמלאות". 

התיקון משנת 2004 הטמיע את ההסדר הפנסיוני, החדש בשעתו, של הפנסיה הצוברת, בפרק ד' 1 לחוק הגמלאות. שם, מכונה משרת הקבע הנמנה על הסדר הפנסיה הצוברת "חייל חדש".

אותו פרק לחוק הגמלאות גם דן במקרים בהם למרות שמשרת הקבע התחייב לשירות קבע לאחר 1.1.2004, הוא יימנה בכל זאת על הסדר הפנסיה התקציבית ולא על הסדר הפנסיה הצוברת ומונה מספר דוגמאות לכך, אשר בעיקרן עוסקות במשך השירות הקודם ומשך הזמן שחלף בין השירות הקודם (בצה"ל או באחד מגופי הביטחון), לבין השירות הנוכחי (בצה"ל או באחד מגופי הביטחון). 

כתוצאה מסעיפי חוק אלו ואחרים בחוק הגמלאות, לא פעם מתעוררות סוגיות משפטיות הנוגעות להסדר הפנסיוני של משרתי הקבע. בין אם סוגיות הנוגעות לעתודאים אשר התחייבו לשירות קבע לפני 31.12.2003, אולם מועד התחייבותם נרשם במערכות לאחר מכן, באופן בו הם שויכו להסדר פנסיה הצוברת. בין אם מדובר במשרתי קבע שהשתחררו מצה"ל בהסדר הפנסיה התקציבית מבלי שהיו זכאים לקצבת פרישה ולאחר מכן חזרו לשרת בצה"ל או באחד מגופי הביטחון ושויכו להסדר הפנסיה הצוברת, הגם שעמדו בתנאים להשבתם להסדר פנסיה תקציבית ועוד.

עם השנים בוצעו עוד מספר שינויים בפרק ד'1 ובין היתר, נקבעה פנסיית הגישור למשרתי הקבע הנמצאים בהסדר הפנסיה הצוברת. כך למשל, סעיף 67ו לחוק הגמלאות, אשר התווסף בשנת 2016, מגדיר את הזכאות של משרתי הקבע בפנסיה הצוברת ל"פנסית גישור". פנסית גישור היא קצבת פנסיה המשולמת למשרת קבע שפרש מצה"ל בהסדר הפנסיה הצוברת, אך לא הגיע עדיין לגיל הפנסיה במשק. פנסיית הגישור משולמת מתקציב המדינה, בדומה לפנסיה התקציבית. כך למשל, אם גיל הפרישה מצה"ל עומד על 42 לפחות וגיל הפרישה במשק עומד על 67 לפחות, אזי משרת הקבע בפנסיה הצוברת הזכאי לפנסית גישור, יוכל להנות מפנסית גישור למשך 25 שנה.

יחד עם זאת, הסדר פנסית הגישור בחוק הגמלאות מוגבל בזמן ואין לדעת האם ובאיזה אופן ימשיך לאורך השנים ועל אילו אוכלוסיות של אנשי קבע ימשיך לחול. כתוצאה משאלות רבות העוסקות בפנסיית הגישור, משרתי קבע רבים נמצאים באי וודאות בהקשר זה. דבר זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ מטעמם.

פרט להסדר הפנסיה הצוברת, נקבע גיל פרישה מינימאלי למשרתי קבע העומד היום על גיל 42 לקצינים וגיל 47 לנגדים. כאשר קיימת סמכות לשחרר נגדים גם בגיל מוקדם מכך, בהתקיים תנאים מיוחדים. חשוב לשים לב כי גיל הפרישה המינימלי כשמו כן הוא – מינימלי ואין למשרת הקבע "זכות קנויה" לפרוש דווקא עם הגיעו לגיל זה. עוד חשוב לציין כי גיל הפרישה מצה"ל משתנה לאורך השנים והמגמה הנוהגת היום היא לשחרר קצינים קרוב ככל הניתן לגיל המינימלי, אולם להותיר את הנגדים בשירות עד גיל 50 בערך.

משרד עורכי דין צבאי רכבי, הראל ושות' מייצג משרתי קבע ומשרתים בגופי הביטחון השונים ומתמחה בהסדרים הפנסיוניים המיוחדים של גופים אלו.

Accessibility