זיוף ימי מחלה – גימלים

זה יכול לקרות לכל חייל. הוא קם בבוקר ומרגיש שממש לא מתחשק לו ללכת לצבא באותו בוקר. אבל מה לעשות שזו החובה שלו ואת התפקיד הזה הוא חייב למלא. מובן, שכאשר חייל חולה במחלה כלשהי שמונעת ממנו לשרת ולבצע את תפקידיו, הוא יוכל לקבל ימי מחלה, מה שמכונה בשפה הצבאית “גימלים”. לא כל ימי מחלה שמקבלים מרופא, מחייבים את צה”ל וחלקם בגדר המלצה בלבד. יחד עם זאת, ימי מחלה שניתנו במרפאות “ביקור רופא”, או עד 7 ימים במיון – מחייבים את רשויות הצבא. כמובן שגם ימים שניתנו ע”י רופא צבאי מחייבים את רשויות הצבא ולמפקד אסור לדרוש מהחייל לבצע את משימותיו במקרה כזה. למרבה הצער, לעיתים חיילים לא זכאים לימי מחלה, בין אם בגלל שאינם חולים כלל ובין שמחלתם אינה חמורה מספיק. במקרה כזה, פקודות הצבא מחייבות את החייל להגיע ליחידתו, אלא אם שוחרר כדין ע”י מפקדו. בהקשר זה חשוב להגיד שלמפקד יש סמכות לאשר לחייל להיעדר מהיחידה מבלי שהדבר ייחשב כיום חופש או יום מחלה. אבל – הדבר נתון לשיקול דעתו של מפקדו של החייל.

מהו זיוף ימי מחלה?

אמנם – בהיעדר ימי מחלה או שחרור כדין – החייל יהיה חייב למלא את תפקידו, גם אם אינו חש בטוב או שאין לו חשק. אבל, לעיתים, חיילים מגיעים למצב בו הם עוברים על החוק כי הם חשים שאינם מסוגלים לבצע את תפקידם ועל מנת שהיעדרותם מהיחידה לא תיחשב כנפקדות. במקרה כזה, חיילים מזייפים ימי מחלה בפעולה שבזמן אמת נראית להם קלה, פשוטה ונגישה. המציאות מלמדת כי חיילים לא מעטים בוחרים לעבור על החוק ולזייף ימי מחלה, אם כי הם לא תמיד מודעים לחומרת המעשה ולמשמעות המשפטית שיש לו. גם אם זיוף הגימלים עצמו היא פעולה טכנית שבאמצעים שקיימים כיום לא קשה לבצע אותה, זיוף גימלים זו עבירה פלילית לכל דבר ועניין. כך, שחייל שזייף גימלים והציג אותם בפני מפקדו במטרה שלא להגיע ליחידה, עלול למצוא את עצמו בחקירת מצ”ח בחשד לזיוף, עבירות במסמכים צבאיים, קבלת דבר במרמה, עריקות ועוד. בתום החקירה עלול להיות מוגש נגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי בגין עבירות אלו, אשר הרשעה בהן עלולה לגרור אחריה רישום פלילי שילווה אותו גם לחיי האזרחות שלו. מובן שחומרת העבירה נגזרת מכמות ימי המחלה שזויפו, מספר ההזדמנויות בהן בוצע הזיוף, האם החייל הציג את המסמך המזויף וקיבל בפועל ימי מחלה בגין כך, ועוד.

באילו מקרים חריגים צה”ל נתקל?

כאמור, במציאות הנוכחית יש מקרים לא מעטים של חיילים שמציגים גימלים מזויפים כדי לזכות באישור שלא להגיע ליחידה. חלק מאותם חיילים זייפו בעצמם את ימי המחלה, בעוד אחרים מציגים גימלים מזויפים שהם קנו. כלומר, קיימת “תופעה” של מזייפי גימלים אשר מוכרים את מסמכים מזויפים של ימי מחלה, למרבה במחיר. גם רכישת הגימלים המזויפים היא עבירה אשר חושפת את החייל שעשה שימוש במסמך המזויף, לחקירה במצ”ח בגין עבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עריקות וכו’.

באילו הזדמנויות ניתן להתייעץ עם עו”ד בנוגע לימי מחלה וגימלים?

אם חייל זומן לחקירת מצ”ח בגין חשד לזיוף “גימלים” ו/או שימוש ב”גימלים” מזויפים, חשוב מאוד שהוא יפנה בהקדם האפשרי אל עורך דין אשר יידע לייעץ לו לפני ותוך כדי החקירה ולהעמיד אותו על זכויותיו. חשוב לזכור כי גם חפים מפשע מתייעצים עם עורך דינם וכי עצם ההיוועצות אינה מעידה על אשמה.. מומלץ להיוועץ בעורך דין בעל נסיון בעולם הפלילי הצבאי, שכן עבירה של זיוף גימלים היא עבירה ייחודית לעולם הצבאי.

במה יכול עו”ד צבאי להועיל?

ייצוג ע”י עורך דין צבאי כבר משלבים מוקדמים של החקירה במצ”ח, מגדיל את הסיכויים לכך שהתיק הפלילי יסתיים עם מינמום ענישה ואף ללא הגשת כתב אישום כלל.