שחרור משירות קבע בעילת אי מעבר לקבע מובהק

שחרור משירות קבע בעילת אי מעבר לקבע מובהק היא אחת מעילות השחרור הארגוניות המוסדרות בהפ"ע 3.0508. 

עילת שחרור זו חלה על אוכלוסיית הקבע הראשוני בלבד ומיועדת למקרים בהם לא נמצאו למשרת הקבע תפקיד ותקן בקבע המובהק, לאחר 7 שנות קבע, ככלל. ניתן להפעיל עילת שחרור זו על קצינים ונגדים כאחד – קצינים בדרגת סרן שלא נמצא להם תפקיד בדרגת רס"ן ונגדים בדרגת רס"ל שלא נמצא להם תפקיד בדרגת רס"ר.

יש סמכות להאריך את משך השהייה בקבע ראשוני מעבר ל-7 שנים, בין אם במקרים מוסדרים (כגון נגדים אשר יצאו לקצונה) ובין אם במקרים פרטניים, הדורשים אישור מיוחד (כגון התחייבות החיל מול חטיבת הסגל לקידום לקבע המובהק) של רח"ט הסגל ולעיתים אף של ראש אכ"א.

הליך השחרור מתבצע בשלב ראשון בתוך החיל אליו משויך משרת הקבע, לאחר שהחיל ביצע עבודת מיון הממיינת את כל אוכלוסיית משרתי הקבע הרלוונטית, בהתבסס על קריטריונים אחידים ותוך גיבושו של בסיס סביר להשוואה ומיון. בתום עבודת המיון, על הגורם המוסמך בתוך החיל להחליט על אילו מבין משרתי הקבע בכוונתו להפעיל את עילת השחרור. על עבודת המיון להתבסס על מדדים כגון דירוג חילי וחוות דעת תקופתיות, הערכות עמיתים, מסלול השירות וסיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד, ועוד.

לאחר שנבחרו משרתי הקבע אשר הוחלט להניע את שחרורם בעילת אי מעבר לקבע מובהק, יש למסור לכל אחד מהם כתב הודעה הכולל התראה לשחרור, במסגרת ראיון סדור. 

במסגרת כתב ההתראה משרת הקבע יעודכן בדבר זכותו לטעון בפני הגורם המוסמך (ככלל, מדובר בגורם הסגל הבכיר ביותר בחיל אליו משויך משרת הקבע, או קצין החיל הראשי או סגנו). משרת הקבע רשאי להציג טיעוניו בעל פה בפני הגורם המוסמך במטרה לשכנע אותו שלא לשחררו משירות ולשם כך הוא רשאי להיות מיוצג ע"י עו"ד אשר גם יכול ללוות אותו לפגישה עם הגורם המוסמך. 

היקף הטיעונים במקרים אלו רב ויכול לנוע על הקשת שבין פגמים מינהליים בהליך המיון, דרך שיקולים זרים ועד לנסיבות אישיות חריגות או שיוך לאוכלוסיות מיוחדות (כגון נשות קבע בהריון, משרתי קבע בטיפולי פוריות או משפחה שכולה). אם הגורם המוסמך מחליט לקבל את טענותיו של משרת הקבע או בא-כוחו, הוא רשאי להורות על ביטול הליך השחרור. אחרת, משרת הקבע רשאי לערער בכתב על החלטת הגורם המוסמך בפני רח"ט הגל באכ"א, בדרגת תת-אלוף. גם כאן רשאי משרת הקבע כי בא-כוחו יכתוב את הטיעונים בשמו ויגישם לרח"ט הסגל.

אם רח"ט הסגל מקבל את טיעוניו של משרת הקבע כנגד הליך השחרור, הוא יכול לבטל את ההליך ומשרת הקבע ימשיך בשירותו. חשוב לזכור כי ביטול החלטת השחרור, אין משמעה הענקת דרגה ומשרת הקבע עדיין יצטרך להתמודד לקידום בדיון שיבוצים מסודר. 

אם רח"ט הסגל דוחה את טיעוניו של משרת הקבע, ניתן לערור על החלטתו של רח"ט הסגל בפני ועדה חיצונית המכונה "ועדת הערר של משרתי הקבע" ופועלת לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש"ע-2010. ועדת הערר היא למעשה בית דין מנהלי וההליך המתנהל בפניה הוא הליך שיפוטי לכל דבר ועניין. ועדת הערר רשאית לבטל את החלטת השחרור, לשנותה או לקבל החלטה אחרת במקומה. מומלץ שלא להופיע בפני ועדת הערר ללא עורך דין הבקיא בדיני שירות הקבע.

משרד עורך דין צבאי רכבי, הראל ושות' מתמחה בייצוג משרתי קבע בהליכי שחרור בפני גורמי הצבא השונים ובפני ועדת הערר של משרתי הקבע. למידע נוסף, צרו קשר.

Accessibility