צמצום הכוחות הסדירים בצה"ל

בתקופה האחרונה מתחולל בצה"ל תהליך ארגוני מקיף, שמטרתו לייעל את פעילות הצבא על ידי צמצום תקנים ויחידות. כחלק מתהליך זה גובשה מדיניות לצמצום הכוחות הסדירים – שמשמעותה פרידה ממשרתי קבע רבים. המדובר בתהליך קשה ביותר, הן ליחידות הנאלצות בלית ברירה לסיים את שירותם של משרתי קבע טובים, והן למשרתי הקבע אשר השקיעו את מיטב שנותיהם בשירות הצבאי, והוא מסתיים באבחה חדה כרעם ביום בהיר. כיצד מתרחש שחרור של משרתי הקבע בהתאם לעילת צמצום הכוחות הסדירים (צכ"ס), והאם החלטה על שחרור היא גזרה שלא ניתן לשנותה?

התהליך מתחיל בחיל

כחלק מהתהליך הארגוני הוגדרו לכל חיל מכסות לשחרור משרתי קבע בעילת צכ"ס, והחילות השונים מחויבים לעמוד במכסות אלו. בהמשך לכך, כל חיל מחלק את המכסות בין היחידות והמערכים השונים בחיל. 

בשלב הבא, על היחידות השונות לבצע מיון של אנשי הקבע המשרתים בהן, על מנת לבחור מתוכם את אלו שישוחררו. ראשית, על היחידה לברור את משרתי הקבע שלא נמנים על האוכלוסיה הייעודית לתהליך – משרתי קבע אשר עברו את הגיל המקסימלי לשחרור בעילת צכ"ס, ומשרתי קבע שלא השלימו את תקופת השירות המינימלית לשחרור בעילה זו. 

בהמשך, על היחידה לבצע השוואה מעמיקה בין אנשי הקבע שנותרו, ולשקול בעניינו של כל אחד ואחת מהם את תפקודם, את אופי ומשך שירותם עד כה, את מצבם האישי וכיוצ"ב. בתום ההשוואה, על הגורמים המוסמכים בחיל להחליט מיהם אנשי הקבע אשר יחל בעניינם תהליך השחרור. 

בשלב הבא, הגורם המוסמך ביחידה מודיע למשרת או משרתת הקבע על הכוונה לשחררם, כמו גם על זכויותיהם אגב השחרור. כתלות במשך שירות הקבע, משרת או משרתת הקבע עשויים להיות זכאים לחופשת התארגנות, למענק התארגנות ולאחוז פיצויים מוגדל. 

הליך הטיעון והערעור

בעת ההודעה על ההחלטה לשחרור, על הגורם המוסמך ליידע את משרת או משרתת הקבע בדבר זכותם לטעון כנגד הכוונה לשחררם. משרת או משרתת הקבע יכולים להודיע על כוונתם לעשות כן בתוך 21 ימים ממועד ההודעה, ואם עשו כן, על החיל לקבוע מועד לטיעון בעל פה בפני הגורם המוסמך בחיל. כחלק מזכות הטיעון, קמה למשרת או משרתת הקבע הזכות לעיון במסמכים ובנתונים שהובילו לכוונה לשחררם. 

שלב הטיעון הוא קריטי ביותר, ולטענות שיעלו משרת או משרתת הקבע בפני הגורם המוסמך יכולה להיות השפעה משמעותית על ההחלטה בעניינם. מסיבה זו, חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמחה בעילת הצכ"ס בטרם ההגעה לטיעון, וכמובן שניתן להגיע למעמד הטיעון עם ייצוג של עו"ד. 

לאחר מימוש זכות הטיעון, הגורם המוסמך בחיל יקבע האם הליך השחרור יבוטל – שאז משרת או משרתת הקבע יחזרו לתפקידם ולא ישוחררו, או שמא ימשיך. 

אם הוחלט על המשך הליך השחרור, קמה למשרת או משרתת הקבע זכות לערער על החלטה זו, בתוך 30 ימים, בפני ראש אגף כוח האדם בצה"ל. ערעור זה, הנערך בכתב בלבד, מהווה נקודה נוספת בה משרת או משרתת הקבע יוכלו לשטוח את טענותיהם ובכך לנסות להביא לשינוי ההחלטה לשחרורם. 

אם גם ראש אגף כוח האדם בצה"ל החליט על המשך הליך השחרור, קיימת אפשרות לערר בפני ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010. ערכאה זו, המהווה בית דין מינהלי המתמחה בעניינם של משרתי הקבע, תבחן אף היא את טענות משרת או משרתת הקבע ותוכל, במקרים המתאימים, לבטל את ההחלטה על שחרורם. 

חשוב לדעת, כי תהליך השחרור – ובכלל זאת ההשוואה בין משרתי הקבע, הליך ההודעה ותהליכי הטיעון והערעור – צריכים להתבצע בהתאם להנחיות הפנימיות של גורמי כוח האדם בצה"ל, וכי חריגה מהנחיות אלו עשויה להוביל לביטול ההחלטה על שחרור ועל השבת משרת או משרתת הקבע לתפקידם. כמו כן, ההחלטה על שחרור בעילת צכ"ס מהווה החלטה מינהלית, הכפופה לכללי המשפט המינהלי, וחריגה מהם יכולה גם היא להביא לביטול ההחלטה. 

על כן, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד הבקיא או בקיאה בדיני הצבא ובפרט בתחום צמצום הכוחות הסדירים בצה"ל.