הכרה כנכה צה"ל
מי זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל במשרד הביטחון?
משרד הביטחון מכיר בפגיעות שנגרמו למי ששירתו בצבא הגנה לישראל ובגופי הביטחון השונים ונותן מעטפת זכויות למי שמוכר כנכה צה"ל או נכה מערכת הביטחון. במאמר זה נתייחס אומנם לנכי צה"ל, אולם הדברים נכונים גם למי ששירת בגופי הביטחון השונים ובמקרים מסוימים, אף למי שנפגע בדרך לביצוע מיונים לקראת גיוסו או במהלכם.
זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל מי שנפגע בתקופת ובעקבות שירות החובה שלו, או עד שישה חודשי שירות קבע רצופים לאחר שירות החובה. הדברים נכונים גם לגבי חיילים שנפגעו במהלך שירות מילואים פעיל. לגבי אוכלוסיות אלו, תוכר כל חבלה או מחלה שנגרמו או הוחמרו במהלך ועקב השירות הצבאי והותירו נכות.
בנוסף, זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל גם מי שנפגע במהלך שירות קבע שאינו בששת החודשים הרצופים לאחר שירות החובה, אולם פגיעתם הייתה "חבלות שירות" או "מחלות שירות" שנגרמו במהלך ועקב השירות הצבאי. במאמר זה נדון רק בקטגוריה הראשונה, ואילו לעניין הטיפול בתביעות נכות של משרתי קבע ראו מאמר זה (הכרה בנכות אנשי קבע).
מי שנפגע תוך כדי ועקב שירות חובה (או חצי שנה ראשונה לשירות קבע ברצף אחרי שירות החובה) או בשירות המילואים, יוכל לקבל הכרה כנכה צה"ל במשרד הביטחון גם עבור חבלות או מחלות שהתפתחו או הוחמרו במהלך ועקב השירות הצבאי, גם שלא בנסיבות הייחודיות לשירות הצבאי וגם עקב רשלנות בטיפול רפואי.
כך למשל, חייל אשר מעד במהלך ירידה ממדרגות המחנה בדרכו לחדר האוכל והדבר הוביל לחבלה שהותירה נכות, יוכר כנכה צה"ל בגין הנכות שנגרמה לו תוצאה מהחבלה, למרות שנפילה במדרגות בנסיבות המתוארות אינה חבלה שנגרמה בנסיבות הייחודיות לשירות הצבאי (באותה מידה, אותו חייל היה יכול ליפול במדרגות בביתו או בקניון).
בתוך קבוצה זו יוכרו גם מי שנפגעו בדרכם למחנה או ממנו, למשל בתאונת דרכים, חרף כך שבמועד הפגיעה עצמו לא ביצעו פעילות צבאית ולא נכחו בתוך שטח צבאי. במקרים של חבלה המותירה נכות בשיעור 20 אחוזים לפחות ובהיעדר חריגים המנוים בחוק, גם חיילים בחופשה שנפגעו בנסיבות שאינן קשורות כלל לשירותם הצבאי, יוכלו לקבל הכרה.
לעיתים תתפתח אצל הנפגע נכות נוספת, כתוצאה ישירה מנכותו המקורית. גם נכות זו יכולה להיות מוכרת ע"י משרד הביטחון, אם יוכח שהיא אכן התפתחה כתוצאה מהנכות עליה הוכר המבקש בתחילה. למידע נוסף אודות נכות מוסבת.
מה כולל טיפול ע"י עו"ד בבקשה להכרת זכות נכה ע"י משרד הביטחון?
במסגרת הטיפול בבקשות הכרה בנכות מול משרד הביטחון, עורך הדין המייצג את הנפגע פועל לרוב באופן הבא:
1. השלב הראשון הינו פגישת/שיחת ייעוץ אצל עורך דין לענייני צבא. במסגרת פגישת/שיחת הייעוץ, מבוצעת הערכה ראשונית של סיכויי התביעה, בהתאם לסיפור המקרה והמסמכים המוצגים בפני עורך הדין במהלך הפגישה/שיחה. בנוסף, עורך הדין ימסור לנפגע מידע שיאפשר לו להחליט האם ומתי להתחיל בהליך מימוש זכויותיו מול אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
2. השלב השני הינו שלב הכנת תיק הבקשה. במסגרת שלב זה מבוצע איסוף חומרים מתקופת שירותו הצבאי של הנפגע, ובמידת הצורך גם מתקופות מוקדמות/מאוחרות לשירות. לאחר שהחומר נאסף, עורך הדין יבחן את החומר ויכין את התיק להגשה, במסגרתה ייאספו דו"ח פציעה ו/או דו"ח אירוע ו/או עדויות (באופן עצמאי או בעזרת הנפגע) ו/או מסמכים אחרים שיכולים להוכיח את קרות האירוע. במידת הצורך, עורך הדין יכין תצהיר של הנפגע ו/או עדים נוספים ועוד.
3. השלב השלישי הינו הגשת הבקשה למשרד הביטחון. לאחר הגשת הבקשה, עורך הדין או מי ממשרדו ממשיך לבצע מעקב אחר פתיחת והתקדמו ת התיק במשרד הביטחון, עד לקבלת החלטה בבקשה. בתקופה האחרונה, משרד הביטחון עבר רפורמה של מודרניזציה, במסגרתה ניתן להגיש תביעות נכות באופן מקוון דרך הקישור הבא.
4. לאחר שהבקשה הוגשה אל משרד הביטחון, נפתח תיק אשר מנותב אל קצין תגמולים רלוונטי. קצין התגמולים יכול להתרשם כי החומר בתיק מספיק על מנת לקבוע כבר בסמוך לאחר הגשת הבקשה להכרה, כי קיים קשר סיבתי לשירות ('מסלול ירוק'), יכול להעביר את התיק ל'יחידה לאיסוף חומר' (הליך הנמשך לרוב זמן ממושך) ויכול להחליט שאומנם החומר מספיק, אך יש צורך בחוות דעת רפואית לצורך קבלת החלטה בדבר קיומו או היעדרו של קשר סיבתי לשירות ולעיתים, אף בשאלת עצם קיומה של נכות. חוות הדעת הרפואית יכולה להידרש גם בתום הליך איסוף החומר. במקרה כזה, הנפגע יזומן לבדיקה אצל מומחה או מומחים רפואיים מטעם משרד הביטחון, וזאת במטרה להחליט האם קיים קשר סיבתי בין הנכות לבין השירות הצבאי. לפני כל בדיקה שכזו, עורך הדין יכין את הנפגע לקראת הבדיקה אצל המומחה הרפואי, במטרה שיהיו בידי הנפגע הכלים המתאימים כדי לספר את סיפורו ולשמור על זכויותיו.
5. לאחר בדיקת הנפגע אצל מומחה רפואי (אם זו התבקשה), קצין התגמולים במשרד הביטחון יחליט האם אכן יש לנפגע נכות והאם קיים קשר סיבתי בינה לבין שירותו הצבאי. אם יוחלט שאין נכות ו/או שאין קשר סיבתי לשירות, ניתן יהיה להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לוועדת הערעורים היושבת בבית משפט השלום הקרוב למקום מגורי הנכה ובראשה יושב שופט בית משפט ולצדו רופא ונציג ציבור. עורך הדין ינהל את התיק בוועדת הערעורים, עד לקבלת החלטה שיפוטית.
6. אם קצין התגמולים יחליט כי קיימת לנפגע נכות הקשורה בקשר סיבתי לשירותו הצבאי, או לחלופין, אם ועדת הערעורים פסקה לזכותו של הנפגע, יועבר תיקו לשלב הוועדות הרפואיות, שם יקבעו מומחים רפואיים מהי מידת החומרה של נכותו, ובהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), יפסקו לו אחוזי נכות. עורך הדין יכין את הנפגע לוועדה הרפואית ובמידת הצורך ייצג אותו מולה (בכתב או בעל פה). על החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני הוועדה הרפואית העליונה.
משרדנו מייצג נפגעים רבים בהליכים להכרתם כנכי צה"ל וקביעת דרגת נכותם. למידע נוסף, צרו קשר.
