במדינת ישראל פועלת מערכת משפט צבאי הנפרדת ממערכת המשפט האזרחי. היא מבוססת על חוק השיפוט הצבאי, התשכ"ט-1955. חוק השיפוט הצבאי חל על כלל המשרתים בצבא, לרבות על חיילים בשירות חובה, חיילים בקבע, חיילים המשרתים במילואים, אזרחים עובדי צה"ל וגם על המיועדים לשירות שהשתמטו ממנו.
מבנה המשפט הצבאי
תחום המשפט צבאי מתחלק לשני תחומים עיקריים: תחום המשפט הפלילי ותחום הדין המשמעתי. חוק השיפוט הצבאי מעניק סמכויות לבתי הדין הצבאיים שתפקידם לדון בעבירות פליליות ובעבירות נוספות, החוק מקנה סמכויות שיפוט גם לקציני שיפוט בדרגת סגן ומעלה. קצין שיפוט חייב לקבל הסמכה מהפרקליט הצבאי הראשי או מקצין אחר בעל סמכות רלוונטית שהפרקליט הצבאי הראשי העניק לו סמכות לכך.
סוגי קציני שיפוט
לקציני שיפוט סמכות לדון בעבירות משמעתיות, קציני שיפוט נחלקים לקצין שיפוט זוטר (קש"ז) עד דרגת סרן ולקצין שיפוט בכיר (קש"ב) מדרגת רב סרן ואילך.
מטרת הדין המשמעתי
מטרת הדין המשמעתי היא לאפשר את תפקודה התקין של היחידה ולשמור על סדר ומשמעת בצבא. זהו כלי מרכזי לאכיפת המשמעת, המנוהל לפי כללי חוק השיפוט הצבאי. חשוב לציין כי הדין המשמעתי הוא הליך פיקודי בעל מאפיינים שיפוטיים, ולכן ההחלטות בו מושפעות גם מגורמי הפיקוד.
דין פלילי בצבא וזכויות החייל
הליך ההעמדה לדין פלילי
הליך ההעמדה לדין פלילי בצבא נערך לאחר שמתקבלת החלטה של פרקליט צבאי או סגנו להעמיד את החשוד לדין פלילי. לאחר שיוגש נגד החשוד כתב אישום לבית הדין הצבאי, החשוד יהפוך לנאשם.
זכויות הנאשם בהליך הפלילי
לנאשם יש זכויות רבות במסגרת ההליך הפלילי בבית הדין הצבאי, בדומה להליך הפלילי בפני בית משפט באזרחות. בראש ובראשונה, לנאשם עומדת החזקה כי הינו חף מפשע, עד שיוכח אחרת. החובה להוכיח כי הנאשם אשם בעבירה בה הואשם במסגרת כתב האישום, היא של התביעה הצבאית. לשם כך, התביעה הצבאית תביא עדים מטעמה אשר יעידו נגד הנאשם. עדים אלו ייחקרו על דוכן העדים על ידי הסנגור של הנאשם, במטרה להפריך את עדויותיהם בחלקן או במלואן. גם לנאשם יש זכות לעמוד על דוכן העדים ולמסור את גרסתו להאשמות. לתביעה הצבאית יש זכות לחקור את הנאשם במקרה כזה גם כן. זכותו של הנאשם להתכונן לחקירה שכזו באמצעות הסנגור שלו, לפני החקירה.
לנאשם יש זכות גם להביא עדים נוספים שיתמכו בטענותיו. לאחר שמיעת העדויות, התביעה הצבאית ואז סנגורו של הנאשם מסכמים את טענותיהם בפני בית הדין הצבאי, אשר מחליט האם להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום (אם הוא משתכנע כי הנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר), או לזכותו. הזיכוי יכול להיות מוחלט, או מחמת הספק (בגלל שהתעורר ספק סביר).
הכרעת הדין וערעור
בית הדין הצבאי גם רשאי להרשיע את הנאשם בעבירה קלה יותר מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, אם השתכנע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה הקלה יותר אך לא את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
אם הנאשם זוכה, הוא חופשי ללכת, אולם לתביעה הצבאית יש זכות לערער על הזיכוי תוך 15 ימים. אם הנאשם הורשע, התביעה מבקשת מבית הדין הצבאי להטיל עונש על הנאשם והסנגור של הנאשם מבקש להימנע מהטלת העונש, או להקל בעונש ככל הניתן. לאחר שמיעת הטענות, בית הדין הצבאי גוזר את דינו של הנאשם. על פסק הדין יש לתביעה הצבאית וגם לנאשם, זכות לערער לבית הדין הצבאי לערעורים.
דין משמעתי בצבא וזכויות החייל
הליך השיפוט המשמעתי
הליך השיפוט בדין משמעתי נערך לרוב בדיון בפני מפקדו של החייל, הליך השיפוט מתחיל בהגשת תלונה נגד החייל באמצעות מילוי טופס 630. חשוב לדעת כי בדין משמעתי אין לחייל זכות לייצוג על ידי עורך דין, מטרת הדיון היא לאפשר לחייל הנאשם להשמיע את גרסתו, לבחון את הראיות ולהכריע בשאלת אשמתו של החייל הנאשם. קצין שיפוט יחליט בסוף הליך השיפוט בדין משמעתי האם החייל אשם, אם כן קצין השיפוט יחליט על עונש ההולם את העבירה ואת נסיבות החייל.
מגבלות זמן לשפיטה
חשוב לציין כי על פי חוק השיפוט הצבאי, יש לשפוט את החייל בתוך 7 ימים מיום הגשת התלונה. עם זאת, גם אם החייל הועמד למשפט באיחור, המשפט עדיין תקף, כל עוד לא חלפו יותר מ-3 שנים מיום העבירה או 180 ימים מיום השחרור עבור חייל סדיר, ו-3 חודשים מתום שירות המילואים עבור חייל מילואים.
במקרים בהם הדיון נערך על פי החלטת הפרקליט הצבאי יש לחייל אפשרות להיעזר בעורך דין צבאי, והוא רשאי להגיש לקצין השיפוט חוות דעת של סנגור מטעמו. עם זאת, עורך דין של החייל אינו יכול לייצג אותו בדיון.
זכויות החייל בדין משמעתי
חוק השיפוט הצבאי מגדיר מהן זכויות החייל בדין משמעתי ובתיקים שעניינם נפקדות, עריקות מהצבא, השתמטות משירות, עבירות פליליות (עבירות נשק, עבירות סמים בצבא, הטרדה מינית וכיוצא בזה) ועוד. לכן, כדאי לדעת כי בדין משמעתי רשאי החייל להשמיע את גרסתו בפני קצין השיפוט, כמו כן הוא זכאי לעיין בטופס התלונה ובמסמכים המצורפים לטופס, הוא זכאי גם להפנות שאלות לעדים, לבקש זימון של עדי הגנה ולהציג מסמכים המחזקים את טענותיו.
זכויות מיוחדות
- חיילת זכאית לבקש להישפט בפני קצינת שיפוט עם סמכויות זהות לסמכויות קצין השיפוט. בקשה זו יכולה להיות מוגשת לא יאוחר מהזמן שבו השיבה החיילת לשאלת קצין השיפוט אם היא מסכימה להישפט בפניו.
- אסור לשלול חופשה ("לרתק") של חייל בגין מעשה שעליו הוא עומד למשפט. כמו כן, אם נשללה חופשתו של חייל, לא ניתן להעמידו לדין על אותו מעשה, אלא באישור פרקליט.
הליכי ערעור והמתקה
החייל הנאשם רשאי להגיש ערר אם אינו שבע רצון מתוצאות ההליך והעונש שהוטל עליו, יש להגיש את הערר תוך 15 יום ממתן פסק הדין, יש מקרים בהם הערר אינו מתקיים בנוכחות החייל.
חשוב לציין כי אם הערר מוגש בתוך 72 שעות מיום המשפט, היחידה חייבת לדון בו ולהחזיר תשובה בתוך שבוע מיום הגשת הערר. בנוסף, אפשר גם לפנות לפרקליטות הצבאית בבקשה לביטול ההליך המשמעתי, בהתקיים תנאים מסוימים. במקרה כזה, קיימת סמכות לשפוט את החייל מחדש, בהליך תקין. בפועל, לא תמיד שופטים את החייל מחדש לאחר ביטול ההליך המשמעתי ע"י הפרקליטות הצבאית.
עוד יכול החייל שנשפט בדין משמעתי להגיש בקשה להמתקת העונש אשר נבחנת ע"י אלוף הפיקוד אליו משתייך החייל. זוהי אפשרות נוספת מלבד הערר, והחייל רשאי לפנות לאלוף בבקשת המתקה וגם להגיש ערר על הפסק במקביל.
עיכוב ביצוע העונש
לחייל יש גם זכות לבקש עיכוב ביצוע של העונש או להפסיק אותו לאחר שהחל, לתקופה של עד 7 ימים מכל סיבה. אם הוגש ערר, ניתן לעכב את העונש עד הדיון בערר, אך לא ליותר מ-90 ימים.
כללי טקס
אי קיום כללי הטקס המחייבים במשפט צבאי (כגון אי חבישת כומתה על ידי הנוכחים) לא יביא לביטול המשפט, אך ניתן להגיש קבילה על חריגה מכללים אלה.
מומחים למשפט צבאי: משרד עורכי דין צבאי רכבי הראל
משרד עורכי דין רכבי, הראל ושות' מתמחה במשפט צבאי ומסייע מדי שנה לחיילים רבים בשירות חובה וקבע, לאזרחים עובדי צה"ל, למיועדים לשירות ולחיילי מילואים. צוות המשרד מעניק שירותי ייעוץ וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר. בין השאר צוות משרד עורכי דין רכבי, הראל ושות' מספק שירותי ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי בחקירות מצ"ח, ייצוג בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים ומול רשויות הצבא השונות.
כמו כן, המשרד מטפל בתביעות נכות מול אגף השיקום במשרד הביטחון, במימוש זכויות ובהליכים ייעודיים לאנשי קבע.
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ללא התחייבות התקשרו עכשיו: 072-3315318
