השתמטות מהצבא
השתמטות מהצבא נתפסת כצעד לא ראוי ומקובל, אך חשוב לדעת כי ההשלכות של ההשתמטות – מוגבלות. במאמר זה נכיר את תופעת ההשתמטות, נבין מה נחשב להשתמטות, מה העונשים אשר יוטלו על משתמטים וכיצד השתמטות מצה"ל משפיעה על האזרחות. המשיכו לקרוא ומצאו את כל המידע החשוב בתחום.
מה נחשב להשתמטות מהצבא?
בראש ובראשונה, חשוב להבהיר מה נחשב להשתמטות מהצבא. השתמטות מהצבא מוגדרת כאי התייצבות לשירות, מצד מי שחייבים בכך. יוצא צבא, כלומר אדם המחויב בגיוס אשר נדרש להתגייס, ובחר שלא להתייצב בלשכת הגיוס – הרי הוא משתמט.
חשוב להדגיש כי לא כל מי שלא התגייס בגיל 18 נחשב למשתמט. ישנם אזרחים רבים הפטורים משירות. זאת, בין אם מסיבות דתיות, רפואיות או כל סיבה אחרת. מי שפטור משירות לא ייחשב למשתמט, על אף שבעגה הציבורית נהוג לכנות בשם זה אף קבוצות הפטורות באופן קטגוריאלי משירות צבאי.
כמו כן, יש להבחין בין השתמטות לבין עריקות. השתמטות נוגעת לאי התייצבות לשירות מלכתחילה. לעומת זאת, עריקות מוגדרת כהיעדרות ממושכת משירות צבאי, אולם לאחר שהחייל כבר התייצב לשירות והתחיל בשירותו הסדיר.
עוד נבהיר כי אף השגת פטור במרמה עלולה לעלות לכדי השתמטות מהצבא. כך, למשל, נערה המהירה על היותה דתיה על אף שהיא אינה דתייה, וכן נער המזייף פטור רפואי משירות, ייחשבו למשתמטים מהצבא, על אף שיש להם לכאורה פטור תקף משירות. זאת, כמובן, בתנאי שהם יתפסו בקלקלתם והשקר יתגלה.
לקריאה על : ערעור על ועדה רפואית בצה״ל
מה ההשלכות האפשריות של אי התייצבות לצו גיוס?
ההשלכה הראשונה של אי התייצבות לגיוס היא גיוס בכוח. אם אדם השתמט מגיוס מבלי שיהיה לו פטור פורמלי כשר המצדיק השתמטות זו, הצבא יהיה צפוי לדרוש את גיוסו בכפייה. בין אם האדם ירצה בכך ובין אם לאו הוא יזומן ללשכת הגיוס ויחויב בשירות מלא. ככל שלא יתייצב בשנית לשירות, יוטלו עליו עונשים משמעותיים.
מהו העונש למי שהוכרז כמשתמט מהצבא?
סעיף 46 לחוק שירות הביטחון קובע מהם העונשים על השתמטות מגיוס וכן על נקיטת צעדים לא כשרים לשם השתמטות מגיוס. מפאת חשיבותו של הסעיף, נביא אותו כלשונו ונבאר אותו.
- (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנתיים:
(1) לא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או לפיו;
(2) מסר ביודעין לרשות הפועלת לפי חוק זה ידיעה כוזבת בפרט שהוא חייב למסור לפי חוק זה;
…
(ב) מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) עשה אחד הדברים המפורטים בסעיף קטן (א), בכוונה להשתמט משירות בטחון;
(2) חיבל או הטיל מום בגופו, או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
אם כן, על פי סעיף 46 לחוק, מסירת מידע כוזב לצבא מהווה עבירה פלילית אשר העונש עליה – עד שנתיים מאסר בפועל. כמו כן, אי התייצבות בשלכת הגיוס גם היא תוביל למאסר לתקופה של שנתיים לכל היותר, שכן התייצבות בשלכת הגיוס נחשבת לחובה המוטלת על המועמד לשירות בחוק זה.
ככל שניתן יהיה להוכיח כי המעשים נעשו לשם השתמטות משירות ביטחון, העונש המקסימלי יאמיר משנתיים לחמש שנים. זהו המצב אף אם אותו אדם פגע בעצמו ובגופו, או ביקש מאחר שיפגע בו, בכוונה להוריד על ידי כך את הפרופיל שלו ל-21 וליהנות מפטור מגיוס.
לקריאה על: ערעור על פרופיל רפואי
הוכחת השתמטות מהצבא – קשה ומסובכת
כדי להרשיע אדם בעבירת השתמטות מהצבא, לא די להוכיח כי ביצע מעשים שיש בהם כדי להטעות את הרשויות. על התביעה להוכיח כי אותו אדם התכוון להשתמט משירות באמצעות אותה הטעיה.
ההוכחה כי המעשים נעשו במטרה להטעות את הרשות הינה קשה ומסובכת. לא אחת, אף אם הדבר נראה ברור מבחינה עובדתית, התביעה הצבאית תתקשה להוכיח זאת באופן משפטי. התוצאה תהיה שהעונש שיוטל על המשתמט יהיה ברף הנמוך (עד שנתיים מאסר) ולא ברף הגבוה (עד 5 שנות מאס).
כדי באמת להפחית מהעונש ואף להביא לביטולו, רצוי להסתייע בשירותיו של עורך דין צבאי. עורך הדין ייצג אתכם בהליכים בבתי הדין הצבאיים בקריה המשפטית החדשה, יערים קשיים על התביעה בהוכחת אשמתכם ויצמצם את האישומים כנגדכם כמה שניתן.
מה ההשפעה של השתמטות מהצבא על החיים באזרחות?
חשוב לדעת כי המחיר של השתמטות אינו רק פלילי, אלא גם במישור התדמיתי. מעסיקים ייטו להסתכל באופן שונה על אדם שהשתמט מהצבא ויחשבו פעמיים לפני שיעסיקו אותו. עם זאת, ריבוי הפטורים משירות שינו במידת מה את המצב וכיום מעסיקים רבים כלל לא יתעסקו בשאלת השירות הצבאי שלכם.
לסיכום
עבירת השתמטות מהצבא היא עבירה של אי התייצבות משירות, על אף שמחובתכם לעשות כן. העונש על עבירה זו יכול להגיע ל-2 או ל-5 שנות מאסר, בהתאם לנסיבות העניין. בעזרת עורך דין צבאי המתמחה בתחום, תוכלו להפחית את רף הענישה ולעיתים לצאת מהאירוע ללא ענישה בפועל בכלל. על כן, בכל מקרה בו מתעוררים חשדות על השתמטות מהשירות כנגדכם, פנו לעורך דין צבאי שיגן עליכם בהליך.
