פרשת “החייל היורה”, כפי שהיא מכונה בתקשורת, זכתה בשבועות האחרונים לשלל סיקורים והתייחסויות. בימים אלו, משהסתיימה חקירת מצ”ח ועת הפרקליטות הצבאית החליטה על הגשת כתב אישום חמור נגד היורה, המייחס לו עבירה של “הריגה”, יש לתת הדעת להיבט נוסף הנגזר מהשתלשלות האירועים שנידונה בהרחבה בכל כלי התקשורת.
כל מי שעקב אחר הדיווחים השונים יודע לספר על מסקנות התחקיר המבצעי שבוצע ע”י מפקדיו של החייל בסמוך לאחר האירוע. כולנו כבר מדקלמים את טענת התביעה הצבאית, לפיה גרסתו של החייל במצ”ח שונה מהדברים שמסר במסגרת התחקיר. גם התייחסויות רשמיות של המערכת הצבאית, בעיקר באמצעות דובריה השונים, שיתפו את הציבור הרחב, בעיקר בתחילת הפרשה, במסקנות התחקירים, מהם עלה, לכאורה, כי החייל פעל בניגוד לערכי צה”ל ולהנחיות מפקדיו.
חוק השיפוט הצבאי בהתאם לכך
קביעת החוק הצבאי מול המשפט הפלילי
אם כך קובע החוק – כיצד זה שכל עם ישראל יודע מה היו ממצאי התחקיר בפרשת החייל היורה, מה הוא סיפר למפקדיו עוד בטרם נחקר ע”י מצ”ח ומה היו מסקנות מפקדיו? האם בכוונת הפרקליטות הצבאית לחקור ולהעמיד לדין את אותם הגורמים שהפרו את חסיון התחקיר המבצעי? ספק רב. אלא שלחשיפת ממצאי התחקיר מחיר ציבורי ומבצעי כבד. יש לזכור כי הרציונאל העיקרי שעמד ביסוד קביעת המחוקק בדבר חסיון התחקיר, נעוץ ברצון לאפשר לחיילי צה”ל להעיד ב”חופשיות” מוחלטת במסגרת התחקיר, שמטרתו העיקרית – הפקת לקחים (במובחן מהעמדה לדין). אומנם יש להניח כי ביה”ד הצבאי לא יידרש לממצאי התחקיר, וכי דבריו של החייל לא ישמשו נגדו בהליך הפלילי (על אף שאין להתעלם מההשפעה האפשרית של הפרסום על תודעתם של השופטים שישבו בדין ובעיקר על שופטי ההרכב שאינם משפטנים ובוודאי יתקשו להתעלם מ’עובדות’ שהתקבעו במחשבתם כתוצאה מהפרסומים הפסולים אודות מה שנאמר בתחקירים). אלא שהנזק מפרסום ממצאי התחקיר איננו מתמקד רק בחייל היורה, אלא, בראש ובראשונה, באינטרס הציבורי.
ליקויים בתחקירי צה”ל
רק לאחרונה פורסם דו”ח מבקר המדינה, שהתריע, לא בפעם הראשונה, על “ליקויים חמורים” בתחקירים המבוצעים על ידי צה”ל. למרבה הצער – נדמה כי פרשת החייל היורה עלולה לשמש מסמר נוסף בארון קבורתו של התחקיר הצבאי. איזה חייל או מפקד יתבטא בעתיד בחופשיות ובכנות המצופה מהם במסגרת התחקיר המבצעי, כשהדי הדיון הציבורי אודות דבריו של החייל היורה עדיין נשמעים?! מיהו הגיבור ההגון שיגיד למפקדיו “טעיתי”, ביודעו כי אמירתו זו עלולה להתפרסם בכל כלי תקשורת ולקבע את התודעה הציבורית בעניינו?!
על מנת להשיב לתחקירים המבצעיים את חוסנם, חובה על צה”ל לחדד ולרענן את הוראות החוק. יש ליידע כל חייל שמשתתף בתחקיר מבצעי כי דבריו יוותרו חסויים; יש ליידע כל מפקד וכל בעל תפקיד ציבורי שממצאי התחקיר הועברו לידיעתו מתוקף תפקידו כי חל איסור חמור במתן פרסום פומבי של הדברים וחשוב מכך – יש לוודא כי חסיון זה יישמר, גם במציאות העכשווית, במסגרתה משפטים מתנהלים בכלי התקשורת.
חיזוק מעמד השלטון
