בשנת 2001 חוקקה הכנסת את "חוק זכויות נפגעי עבירה", שעיגן את זכויותיו של נפגע עבירה (בכלל) ואת זכויותיהם של נפגעי עבירות מין (בפרט).
זכויות אלו כוללות, בין היתר:
הזכות לליווי בעת חקירתו (סעיף 14 לחוק); הזכות להביע עמדה לעניין עיכוב הליכים (סעיף 16 לחוק); הזכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (סעיף 17 לחוק); הזכות להגיש "הצהרת נפגע" במסגרת הטיעונים לעונש (סעיף 18 לחוק); הזכות להביע עמדה בפני וועדת השחרורים (סעיף 18 לחוק); הזכות להביע עמדה לעניין חנינת הנאשם (סעיף 20 לחוק) ועוד.
יש לזכור כי בהליך הפלילי, נפגע העבירה איננו "צד" פורמלי להליך, שכן בהליך הפלילי – המדינה (ובמסגרת הצבאית – צה"ל, באמצעות התביעה הצבאית), "נכנסת בנעליי" הקורבן, ומייצגת את האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עם הנאשם.
בהליך הפלילי עצמו – קורבן העבירה, במובן המעשי, הינו, בסופו של יום "עד", מטעם התביעה, שעדותו נדרשת לצורך הוכחת העבירה והרשעת הנאשם. בכובעו זה – נפגע העבירה איננו יכול לבחור האם להגיש כתב אישום; אילו עבירות לייחס לנאשם; האם לסגור מולו "הסדר טיעון" או איזה עונש לבקש מבית הדין להטיל עליו.
במצב דברים זה – זכויותיו של קורבן העבירה, כפי שנקבעו בחוק זכויות נפגע העבירה, הינן המסלול הפורמלי העיקרי במסגרתו יכול קורבן העבירה לנסות ולוודא כי זכויותיו נשמרות וכי התביעה הצבאית מייצגת, באופן נאמן, גם את עמדתו.
משרד עורכי דין צבאי רכבי, הראל ושות' מייצג נפגעי עבירה, החל מן השלב בו הם מתלבטים האם להגיש תלונה נגד מי שפגע בהם, דרך חקירת המצ"ח (המשטרה הצבאית החוקרת), ההתנהלות מול הפרקליטות הצבאית ובית הדין הצבאי ועד לסיום ההליך (כולל שלב הטיעונים לעונש, ניסוח הצהרת נפגע והבאת עמדת נפגע העבירה בפני הוועדות השונות). במסגרת זו – אף ניתן ליזום הליכים משפטיים נגד הפרקליטות הצבאית, מקום בו החלטתם חורגת, באופן קיצוני, ממתחם הסבירות (דוגמת מקרים בהם בוחרת הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד, או לסגור הסדר טיעון עם הנאשם, אשר אין בו כדי לשקף את חומרת מעשיו ואשר נפגע העבירה יכול להראות כי ההסדר חורג באופן משמעותי מרמות הענישה המקובלות).
אומנם בתי הדין הצבאיים מחייבים, על פי רוב, נאשם שהורשע בדין בתשלום פיצוי לנפגע העבירה, אך במקרים רבים, נכון שנפגע העבירה ישקול הגשת תביעה אזרחית (נזיקית) נגד הפוגע. על אף שהליך תביעה כזה איננו מחייב הרשעת הפוגע בהליך פלילי (וניתן להתניע הליך אזרחי גם לאחר זיכוי בהליך פלילי או אחרי החלטת הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום), הרי שלאחר הליך פלילי שהסתיים בהרשעת הנאשם – הליך התביעה האזרחית הינו פשוט יותר. זאת ועוד, כאשר נפגע העבירה נפגע בהיותו חייל ועקב שירותו הצבאי, תיתכן גם אפשרות להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. לפני קבלת החלטה באשר למסלול הפיצוי המתאים, מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום.
