הכרה כמשפחה שכולה

הכרה כמשפחה שכולה

מהו חוק משפחות שכולות ומה הוא קובע?

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י – 1950, קובע כי משפחתו של חייל שנספה במהלך ועקב שירותו – תוכר כ"משפחה שכולה", הזכאית לתגמולים, הטבות ושיקום.

בהתאם להוראות החוק – גם נכה צה"ל, שנפטר "עקב נכותו", יוכר כ"חלל צה"ל" (ומשפחתו תוכר כ"משפחה שכולה").

במרבית המקרים – משפחות שכולות אינן זקוקות לליווי או ייצוג משפטי לצורך הכרתן, שכן נסיבות המוות אינן מותירות ספק באשר להתקיימות התנאים להכרה. גם במקרים אלו – חשוב להגיש את הבקשה להכרה בהקדם, שכן אם בקשת ההכרה הוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד הפטירה – עלולה המשפחה לאבד חלק מזכויותיה (בגין העבר).

האם יש מקרים המוחרגים מהחוק?

ככלל, ישנם מספר סוגי מקרים בהם מתעוררות שאלות (משפטיות או עובדתיות) ביחס להכרתה של משפחה כ"משפחה שכולה": א. מאז "חוק גורן" – מקרי מוות של משרת קבע שלא בפעילות מבצעית (דוגמא: מוות כתוצאה ממחלה שהתפתחה במהלך שירות הקבע או מוות עקב מעשה אובדני של משרת הקבע); ב. מקרי מוות כתוצאה מ'אשם' מצד המנוח (דוגמא: מוות כתוצאה משימוש לרעה בסמים או ממשחק בנשק).

מתי תתקבל החלטת משרד הבטחון ומהם השיקולים?

החלטת משרד הבטחון תתקבל, במרבית המקרים, רק לאחר שהפרקליטות הצבאית תפיץ את חוות דעתה ביחס לנסיבות המוות (חוות דעת המופצת בתום חקירה / בדיקה המבוצעת בצה"ל בכל מקרה של מוות בנסיבות שאינן מבצעיות).

חשוב לדעת: במסגרת חקירת נסיבות המוות נחקרת, על פי רוב, גם משפחתו של המנוח.

ישנם מקרים בהם העדויות שמסרו בני המשפחה השפיעו, באופן ניכר, על מסקנות חוות הדעת (וכפועל יוצא – על החלטת משרד הבטחון ביחס להכרה במשפחה) ולפיכך – מומלץ כבר בשלב מוקדם להיוועץ בעו"ד הבקיא בדיני משרד הבטחון.

האם ניתן לערער על ההחלטה?

חשוב לדעת כי על חוות דעת הפרקליטות הצבאית ניתן להגיש "השגה", שנבחנת ע"י הפרקליט הצבאי הראשי. על החלטת הפרקליט הצבאי הראשי ניתן להגיש השגה ליועץ המשפטי לממשלה ועל החלטתו של האחרון – ניתן לעתור לבג"צ.

השגות אלו יכולות להתייחס ל"שורה התחתונה" של חוות הדעת (מה היו נסיבות המוות / האם נכון לנקוט בהליך משפטי כלשהו נגד גורם שהיה "אשם" במוות וכיו"ב), כמו גם על ניסוחה.

ישנם מקרים בהם בעקבות השגות – הוחזר התיק להשלמות חקירה שבעקבותיהן – נוסחה מחדש חוות הדעת.

אם משרד הבטחון מצא לדחות את בקשת המשפחה להכרתה עפ"י חוק, יש למשפחה הזכות לערער על ההחלטה בפני וועדת הערר (וועדות היושבות, בפועל, בבתי משפט השלום). על פסק דינה של וועדת הערר ניתן להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי (בשאלה משפטית בלבד) ועל פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי – ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון.

על מי האחריות להוכיח את הקשר בין סיבת המוות לשירות הצבאי?

לא למותר לציין, בהקשר זה, כי חוק משפחות חיילים (בניגוד לחוק הנכים) כולל סעיף היוצר "חזקת עקב" ביחס למי שמצא מותו במהלך שירותו הצבאי. לשון אחר: משרד הבטחון – הוא שצריך לשכנע את ביהמ"ש כי "חזקת העקב נסתרה" וכי המוות נגרם כתוצאה מנסיבות שאינן קשורות לשירותו הצבאי של המנוח.

האם לאחר קבלת תשובה שלילית על הערעור ניתן לנסות לשנות את ההחלטה?

לצד זכות הערעור, עומדת למשפחה השכולה גם האפשרות לשוב ולפנות למשרד הבטחון, בבקשה ל"עיון חוזר" בהחלטתו.

אפשרות זו איננה מוגבלת בזמן (זאת אומרת – ניתן לשוב ולפנות למשרד הבטחון גם שנים ארוכות לאחר שדחה את בקשתה המקורית של המשפחה להכרה), אך היא חייבת לכלול "ראייה חדשה" שלא עמדה בפני קצין התגמולים עת דחה (בזמנו) את בקשת המשפחה.

במי אפשר להיעזר ע"מ שהתהליך יעבור ללא בעיות ודחיות?

על אף שיש הרואים בשאלת זכותה של משפחה להכרה על פי חוק תחום הנושק לדיני הנזיקין בפועל – מדובר בתחום נפרד, בעל מאפיינים ייחודיים הדורש היכרות מעמיקה הן עם הוראות הדין הרלוונטיות, הן עם הוראות הצבא ובעיקר – נסיון רב.

לעו"ד צבאי שלמה רכבי נסיון של כ-25 שנה בליווי וייצוג משפחות שכולות, הן למול הפרקליטות הצבאית והן למול משרד הבטחון ובהליכי ערר משפטיים.

כלי נגישות