חשוב לציין: עו”ד צבאי שלמה רכבי אינו מציע כיום ליווי משפטי בתחומים אלו. המידע המוצג במאמר זה מובא כמידע כללי לטובת הגולשים ולהעשרת הידע בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.

החוק במדינת ישראל מחייב כל אזרח/ית או תושב/ת קבוע/ה בגיל 18 עד 29 (לגברים) או 18 עד 26 (לנשים) להתגייס לצבא, גם אם המועמד לשירות ביטחון לא גדל בארץ או לא גר בה בפועל, אלא אם שוחרר כדין מחובת השירות הצבאי.

מכיוון שאזרחות ישראלית מחייבת גיוס לצבא, על כל אזרח המתגורר מחוץ לישראל והגיע לגיל 17, להסדיר את ענייניו מול הרשויות בישראל; שכן אם יחליט להגיע לביקור בארץ, הוא עלול לגלות כי הוצא נגדו צו עיכוב יציאה.

הסדרת מעמדו של מלש”ב השוהה בחו”ל

כל אזרח ישראלי שהינו גם תושב חוץ והגיע לגיל 17, חייב להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא בהקדם האפשרי, בין אם באמצעות הנציג הדיפלומטי / קונסולרי במדינה בה הוא שוהה (באמצעות “טופס לרישום/דחיית התייצבות לשירות ביטחון לאזרחים ישראלים השוהים בחו”ל”) ובין אם באמצעות פניה ישירה אל גורמי הגיוס, לרוב באמצעות עורך דין צבאי.

חשוב להבין כי הסדרת המעמד, המכונה “בני מהגרים”, מאפשרת דחייה של השירות הצבאי, כל עוד עומדים בתנאי המעמד ואיננה פוטרת אוטומטית מחובת השירות.

התהליך יכול להיות כרוך בהגשת מסמכים שונים בהתאם למצבו של מבקש הבקשה.

כך לדוגמה, כאשר הורי המבקש גרושים והוא מתגורר בחו”ל עם אחד מהם, יהיה עליו להציג מסמך גירושין ואישור שמעיד כי הוא נמצא בחזקת ההורה עמו הוא מתגורר בחו”ל. 

יחד עם זאת, ישנם מקרים מורכבים יותר, כמו למשל מעבר לחו”ל עם ההורים לאחר גיל 16, מה שמקשה מאוד על קבלת המעמד.

במקרים אלו, חשוב במיוחד להתייעץ עם עורך דין צבאי בנוגע לאופן הפעולה המלא והמדויק בהתאם לנסיבות. 

פטור משירות צבאי לתושב חוץ

מעבר לאפשרות לדחות את השירות הצבאי, ניתן אף לבקש פטור משירות ביטחון לפי שלוש קטגוריות שנקבעו בחוק:

יליד חו”ל

אזרח ישראלי שנולד בחו”ל כאשר לפחות לאחד מהוריו יש אזרחות ישראלית.

יש להוכיח כי מקום מגוריו של המלש”ב מיום לידתו ועד גיל 16 היו במדינה זרה, יחד עם שני הוריו, או עם ההורה המשמורן, אם ההורים פרודים או גרושים.

במקרה זה יש אבחנה בין גברים לנשים ונשים יכולות – במקרים מסוימים – להיות זכאיות לפטור כבר בגיל 17.

בעוד שגברים יכולים להיות זכאים לפטור כבר מגיל 18, אם הם נשואים עם ילדים, או מגיל 22, אף אם הם רווקים או נשואים ללא ילדים.

בהקשר הזה חשוב לציין כי מדיניות צה”ל משתנה מעת לעת וחשוב להתעדכן במדיניות העדכנית. 

בן מהגרים

אזרח ישראלי שעזב את המדינה לפני גיל 16 עם הוריו לטובת מגורים במדינה זרה, ובלבד שעד גיל 18 עדיין התגורר בחו”ל, יחד עם שני הוריו, או עם ההורה המשמורן, אם ההורים פרודים או גרושים.

במעמד זה, יש אפשרות להיות זכאים לפטור כבר מגיל 18, אם הם נשואים עם ילדים, או מגיל 22, אף אם הם רווקים או נשואים ללא ילדים.

יצוין, כי במקרים מסוימים, אישה יכולה להיות זכאית לפטור בגיל 20, אף אם אין לה ילדים.

גם בהקשר הזה חשוב לציין כי מדיניות צה”ל משתנה מעת לעת וחשוב להתעדכן במדיניות העדכנית.  

בן שליחים

אזרח ישראלי המתגורר בחו”ל עם הוריו, שלפחות אחד מהם מייצג גוף ישראלי. במצב זה יש זכאות לדחיית שירות, אך לא לפטור.

חשוב להדגיש כי רשויות הצבא בוחנות כל מקרה לגופו ובמקרים פרטניים, יכול להינתן פטור משירות ביטחון גם לפני הגילים הנקובים מעלה.

תנאים לשמירה על המעמד המיוחד

מועמד לשירות ביטחון המשתייך לאחת מהקטגוריות לפחות וטרם קיבל פטור משירות ביטחון, יכול להגיע לביקור בישראל לתקופה של לא יותר מ-120 יום בשנה קלנדרית, וכן לשהות בישראל לתקופה של שנה לכל היותר באופן חד פעמי.

ביקור או שהות ארוכים מאלו יובילו לביטול המעמד ולזימון של המלש”ב לשירות ביטחון.

בכל מקרה רצוי מאוד לפנות לעורך דין צבאי הבקיא בתחום, כדי להימנע מהטלת עיכוב יציאה מישראל, הכרזה של שבש”ב (שוהה בחו”ל שלא ברשות) או אף משתמט, הליכים אשר עלולים להביא למעצר ואף נקיטה בהליכים פליליים נגד השוהה בחו”ל.

במצב כזה יהיה קשה יותר לקבל דחייה או פטור, ולכן פנייה מקדימה אל עו”ד צבאי העוסק בתחום, תחסוך עוגמת נפש בהמשך.

חובת הגיוס חלה גם על אזרח שמעולם לא ביקר בישראל

חשוב להבהיר כי גם מי שנולדו בחו”ל וקיבלו אזרחות ישראלית מכוח אזרחות הוריהם, חייבים להתגייס על פי חוק שירות ביטחון, גם אם כף רגלם מעולם לא דרכה בארץ.

כך, בביקור קצר בישראל, הם יכולים למצוא את עצמם מעוכבי יציאה, עד להסדרת מעמדם מול רשויות הצבא.

לאור הדברים, אין להקל ראש בטיפול בהסדרת המעמד ולבצע את ההליך המאפשר דחיית גיוס או אף פטור משירות.

למידע נוסף, צרו קשר ותאמו עם המשרד פגישה פרונטלית או מרחוק, גם אם אתם בחו”ל.