הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום

אחד השלבים שלא זוכים לתשומת לב מספקת ב'גלגולו' של תיק חקירה (משלב החשד הראשוני ועד למשפט עצמו) הינו הליך השימוע לפני הגשת כתב האישום.

ככלל, לאחר שגורמי החקירה (ובהקשר של ההליכים בפני בתי הדין הצבאיים מדובר, על פי רוב, בחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת)), מסיימים את איסוף הראיות, נשלח החומר לפרקליטות הצבאית, אשר מגבשת את עמדתה הראשונית.

לעיתים תיק החקירה יוחזר למצ"ח לצורך ביצוע השלמות חקירה, אך בסופו של יום, תדרש הפרקליטות הצבאית לגבש את עמדתה הראשונית: האם הראיות מצדיקות הגשת כתב אישום לבית דין צבאי, או שמא ניתן להסתפק, בנסיבות העניין, בהעמדה לדין משמעתי בלבד. לעיתים אף מתרשמת הפרקליטות כי חומר החקירה איננו מצדיק הליך משפטי כלשהו ומורה על סגירת התיק.

בחלק מהמקרים בהם סבורה הפרקליטות הצבאית כי חומר החקירה מצדיק, על פניו, הגשת כתב אישום, מיידעת הפרקליטות את החשוד על כוונתה לעשות כן ומאפשרת לו, בתוך פרק זמן קצר יחסית, לטעון טענותיו בפניה. על אף שקיימת חוסר בהירות מסויימות בשאלה באילו מקרים מחוייבת הפרקליטות הצבאית לעשות כן, הרי שנסיון החיים מלמד כי פנייה מוקדמת לפרקליטות הצבאית, הנעשית ע"י בא-כוחו של החשוד, תוביל למתן אפשרות להיפגש עם הפרקליטות, במטרה לשכנעה להימנע מהגשת כתב אישום.

שימוע לפני הגשת כתב אישום

במרבית המקרים – אם יבקש עורך דין צבאי לקבל לידיו את חומר החקירה לצורך היערכות לשימוע, הרי שעל אף שהתביעה הצבאית איננה מחוייבת לעשות זאת (החובה להעביר את חומר החקירה בשלמותו קמה רק לאחר הגשת כתב האישום) – חומר החקירה (או מרביתו), יועבר לידי עורך הדין, באופן שיאפשר הליך שימוע יעיל. לעיתים ניתן אף לקבל מהתביעה הצבאית טיוטא ראשונית (ובלתי מחייבת) של כתב האישום הצפוי.

במסגרת השימוע נדרש עורך הדין הצבאי להתייחס, על פי רוב, למספר סוגיות:

ראשית – ניתוח חומר החקירה והצבעה על החסרים והכשלים שבמסגרת ההליך הפלילי – צפויים להקשות על התביעה להוכיח את אשמתו של החייל.

שנית – הגשת ראיות חדשות, שלא נאספו במסגרת חקירת מצ"ח (אם בשל רשלנות החוקרים או אם בשל כך שהחשוד לא יידע להפנות את גורמי החקירה לעדים ולראיות רלוונטיות).

שלישית – הצגת נסיבותיו האישיות של החשוד, בעיקר באותם מקרים 'גבוליים' בהם חומרת החשדות, כשלעצמן, איננה מצדיקה, בהכרח, הליך פלילי.

הליך שימוע מוצלח יכול להוביל לכך שהפרקליטות תימנע מהגשת כתב אישום שהתכוונה להגיש או, למצער, לכך שסעיפי האישום ו/או העובדות הנטענות הכתב האישום, יהיו קלים יותר, כך שהסיכון בפניו יעמוד החייל יהיו קטן יותר.

יחד עם זאת – להליך השימוע ישנם גם חסרונות. לעיתים הטענות המועלות על ידי עורך הדין עלולות לחשוף, במועד מוקדם, את קו ההגנה הצפוי ולאפשר לתביעה לבצע השלמות חקירה נוספות או לנסח את כתב האישום באופן שיקשה על ניהול ההגנה. לפיכך – בכל מקרה יש לבחון את היתרונות והחסרונות של הליך זה ולבחור, בקפידה, באילו מקרים הליך השימוע צפוי לסייע ללקוח ובאילו מקרים קיימת סכנה כי ההליך יסייע דווקא לתביעה הצבאית.

אודות הכותב
עורך דין צבאי שלמה רכבי
עו״ד שלמה רכבי עורך דין צבאי
עו"ד שלמה רכבי עוסק מזה למעלה מ-20 שנה בייצוג המשרתים בצבא, במשטרה וביתר כוחות הביטחון. בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, עורך דין משנת 1997.בעל נסיון של עשרות שנים בהליכים מול משרד הביטחון ובתי המשפט להכרתם של נכי צה"ל, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. קרא עוד
כלי נגישות