הליך תביעת הנכות נגד משרד הביטחון מתנהל מול קצין התגמולים, היושב ביחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון. לאחר הגשת התביעה, המכונה "בקשה להכרת זכות נכה", קצין התגמולים מתחיל לרוב בהליך איסוף חומר, במהלכו הוא פונה לגופים רפואיים ומינהליים שונים ומבקש מסמכים אשר להערכתו חשובים לו על מנת לאסוף את העובדות הרלוונטיות לבקשה. בתום הליך איסוף החומר שיכול לקחת זמן רב, התיק כולו, לרבות המסמכים הרפואיים שבו, עוברים לבדיקת רופא מומחה אשר תפקידו לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין הנכות אשר מקובע בחבלה או במחלה, לבין תנאי השירות.
הרופא המומחה, בוחן את התיק הרפואי ואת החומר שנאסף ע"י קצין התגמולים, את תצהיר התובע, ואת התובע עצמו בבדיקה גופנית ולבסוף נותן את חוות דעתו לגבי קיום או היעדר הקשר הסיבתי הנדרש.
במקרים של פציעות מבצעיות, מוסמך קצין התגמולים לקבל החלטה על הכרה כנכה צה"ל באופן מהיר, ומבלי להידרש להליכי איסוף חומר ומבלי להעביר את התיק לבחינת מומחה רפואי מטעמו. אולם זה מיעוט המקרים.
במקרה בו קצין התגמולים קבע כי התקיים קשר סיבתי – מלא או חלקי – בין הנכות, לתנאי השירות הצבאי. מועבר התיק לוועדה הרפואית, אשר תפקידה לקבוע דרגת נכות.
ערעור על החלטת קצין התגמולים
אם נקבע שלא קיים קשר סיבתי, קצין התגמולים יוציא הודעה לנבדק כי תביעתו נדחית.
על החלטה זו ניתן להגיש ערעור בתוך 30 יום מקבלת החלטת קצין התגמולים. הערעור מוגש לועדת הערעורים הפועלת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. ועדה זו היא בדרג מקביל לבית משפט השלום ובראשה יושב שופט. לצידו יושבים רופא ונציג ציבור.
בהודעה עצמה של קצין התגמולים על דחית התביעה, מצוינת זכות הערעור ובית המשפט אליו צריך להגיש את הערעור (לפי מקום המגורים).
לועדה סמכות לתת ארכה להגשת ערר מנומק, אולם לשם כך יש להגיש הודעת ערר כללית ולבקש את הארכה.
ערעור על אחוזי הנכות שנקבעו
כפי שאמרנו מעלה, במקרה בו קצין התגמולים קבע כי התקיים קשר סיבתי – מלא או חלקי – בין הנכות, לתנאי השירות הצבאי, התיק מועבר לוועדה הרפואית, אשר תפקידה לקבוע דרגת נכות.
בוועדות הרפואיות קיימת זכות ייצוג ע"י עו"ד צבאי. בחלק מסוגי הנכויות, יש משנה חשיבות להגיע עם עו"ד לוועדה, אשר יסייע לנבדק לפרוס את טענותיו באופן ברור, ממוקד ומקצועי. מנגד, בתחומי נכות אחרים, מוטב להגיע לוועדה ללא ייצוג, לאחר הכנה שבוצעה ע"י עו"ד.
בוועדה המחוזית יושב רופא אחד לפחות, הבוחן את מצבו הרפואי של הנבדק ואת הפגיעה ברמת התפקוד שלו כתוצאה מהנכות. הבדיקה נערכת על פי החומר הרפואי שהוצג לרופא ובדיקה גופנית או נפשית שהוא עורך. על בסיס כל אלו, ובהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969, קובע הרופא את אחוזי הנכות של הנבדק.
לאחר קביעת דרגת הנכות, התיק חוזר אל קצין התגמולים אשר מוציא החלטה לנכה המתייחסת לאחוזי הנכות שנקבעו בועדה הרפואית המחוזית.
אם הנבדק חש כי אחוזי הנכות שנקבעו לו, אינם משקפים את מצבו הרפואי, הוא יכול לערער תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה לועדה רפואית עליונה. ניתן לקבל ארכה של 60 יום נוספים להגשת נימוקי הערעור.
בועדה הרפואית העליונה, יושבים שלושה רופאים וניתן להסביר להם מדוע הנכם סבורים כי הוועדה הרפואית המחוזית שגתה בהחלטתה.
יש לזכור כי בסמכות הועדה הרפואית העליונה, לשנות את אחוזי הנכות שנקבעו (למעלה או למטה), או לא לשנותם כלל. וזאת, אפילו ביחס לנכויות אשר לא הוגש עליהן ערעור!
על ועדה רפואית עליונה ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד לבית המשפט המחוזי. מומלץ להגיע לוועדות הרפואיות לאחר היוועצות בעו"ד המכיר את התחום.
משרד עו"ד רכבי הראל ושות', מייצגים נכים רבים מול משרד הביטחון וועדות הערר הפועלות לפי חוק הנכים, בכל רחבי הארץ. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ולהכוונה.
