/
שחרור משירות קבע בעילת צמצום הכוחות הסדירים
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
שלמה רכבי
פורסם:16 בינואר 2022
שחרור משירות קבע בעילת צמצום הכוחת הסדירים היא אחת מעילות השחרור הארגוניות המוסדרות בהפ”ע 3.0508. רשויות הצבא יכולות להפעיל עילת שחרור זו בתקופה בה מונהגת תוכנית צמצומים מטכ”לית.
עילת שחרור זו חלה על כל אוכלוסיות הקבע (קצר, ראשוני, מובהק). כמו כן, ניתן להפעיל עילת שחרור זו על קצינים ונגדים כאחד.
בשנים האחרונות הונהגו בצה”ל מספר תוכניות צמצום מטכ”ליות (תר”ש קלע בשנים 2003-2006, תר”ש גדעון בשנים 2013-2016 ובשנים 2020 ועד 2023 צפויה להיכנס לתוקפה תוכנית צמצומים נוספת).
הליך השחרור מתבצע בשלב ראשון בתוך החיל אליו משויך משרת הקבע, לאחר שהחיל ביצע עבודת מיון הממיינת את כל אוכלוסיית משרתי הקבע הרלוונטית, בהתבסס על קריטריונים אחידים ותוך גיבושו של בסיס סביר להשוואה ומיון. בתום עבודת המיון, על הגורם המוסמך בתוך החיל להחליט על אילו מבין משרתי הקבע בכוונתו להפעיל את עילת השחרור. על עבודת המיון להתבסס על מדדים כגון דירוג חילי וחוות דעת תקופתיות, הערכות עמיתים, מסלול השירות וסיכויי הקידום והשיבוץ בעתיד, ועוד.
לאחר שנבחרו משרתי הקבע אשר הוחלט להניע את שחרורם בעילת צמצום הכוחות הסדירים, יש למסור לכל אחד מהם כתב הודעה הכולל התראה לשחרור, במסגרת ראיון סדור.
במסגרת כתב ההתראה משרת הקבע יעודכן בדבר זכותו לטעון בפני הגורם המוסמך (ככלל, מדובר בגורם הסגל הבכיר ביותר בחיל אליו משויך משרת הקבע, או קצין החיל הראשי או סגנו). משרת הקבע רשאי להציג טיעוניו בעל פה בפני הגורם המוסמך במטרה לשכנע אותו שלא לשחררו משירות ולשם כך הוא רשאי להיות מיוצג ע”י עו”ד אשר גם יכול ללוות אותו לפגישה עם הגורם המוסמך.
היקף הטיעונים במקרים אלו רב ויכול לנוע על הקשת שבין פגמים מינהליים בהליך המיון, דרך שיקולים זרים ועד לנסיבות אישיות חריגות או שיוך לאוכלוסיות מיוחדות (כגון נשות קבע בהריון, משרתי קבע בטיפולי פוריות או משפחה שכולה). אם הגורם המוסמך מחליט לקבל את טענותיו של משרת הקבע או בא-כוחו, הוא רשאי להורות על ביטול הליך השחרור. אחרת, משרת הקבע רשאי לערער בכתב על החלטת הגורם המוסמך בפני ראש אכ”א. גם כאן רשאי משרת הקבע כי בא-כוחו יכתוב את הטיעונים בשמו ויגישם לראש אכ”א.
אם ראש אכ”א מקבל את טיעוניו של משרת הקבע כנגד הליך השחרור, הוא יכול לבטל את ההליך ומשרת הקבע ימשיך בשירותו. אחרת, משרת הקבע יכול לערור על החלטתו של ראש אכ”א בפני ועדה חיצונית המכונה “ועדת הערר של משרתי הקבע” ופועלת לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש”ע-2010. ועדת הערר היא למעשה בית דין מנהלי וההליך המתנהל בפניה הוא הליך שיפוטי לכל דבר ועניין. ועדת הערר רשאית לבטל את החלטת השחרור, לשנותה או לקבל החלטה אחרת במקומה. מומלץ שלא להופיע בפני ועדת הערר ללא עורך דין הבקיא בדיני שירות הקבע.
משרד עורך דין צבאי רכבי ושות’ מתמחה בייצוג משרתי קבע בהליכי שחרור בפני גורמי הצבא השונים ובפני ועדת הערר של משרתי הקבע. למידע נוסף, צרו קשר.
