שירות הקבע בצה"ל הוא סטאטוס, כפי שנקבע בפקודות הצבא ואושר ע"י בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.
משרתי קבע אינם יכולים להתאגד, אינם רשאים לשבות ודיני העבודה במשק לא חלים על מערכת היחסים שבין משרת הקבע לצה"ל.
משרתי הקבע משרתים בצה"ל מכח התחייבות לשירות קבע, אשר קצובה בזמן ההתחייבות. יחד עם זאת, עצם העובדה שמועד ההתחייבות לשירות קבע הגיע לסיומו, לא מאפשרת לצה"ל לשחרר את משרת הקבע (למעט במקרים של שירות קבע קצר).
ככלל, אם המערכת הצבאית מעוניינת לשחרר את משרת הקבע (באופן המקביל לפיטורים), אזי עליה להראות כי התקיימה אחת מעילות השחרור המנויות בפקודות הצבא.
עילות השחרור מתחלקות באופן גס לארבע קבוצות:
- שחרור משירות קבע מטעמים ארגוניים הכולל את עילות השחרור "אי מעבר לקבע מובהק" ו"צמצום הכוחת הסדירים".
- שחרור משירות קבע מטעמים תפקודיים הכולל את עילות השחרור "היעדר אופק שירות" ו"תפקוד לקוי".
- התרת התחייבות לשירות קבע לפי הפ"ע 3.0501.
- עילת השחרור העדכנית ביותר היא "שחרור במודל 2016" (אי מעבר לקבע בכיר)
משרד עורך דין צבאי רכבי, הראל ושות' מתמחה שנים רבות בייצוג וליווי משרתי קבע בהליכי השחרור לפי עילות השחרור השונות. למידע נוסף וייעוץ משפטי, צרו קשר.
