משרתי הקבע ותיקון חוק הנכים
"חשבתי שאגיש תביעת נכות נגד משרד הביטחון עוד שמונה שנים, כשאצא לפנסיה" אמר רס"מ י'. "מזל ששמעתי לגמרי במקרה מחברים שהחוק משתנה ב-27.4.17".
רס"ן ג', אשר השתחרר משירות הקבע אמר "רופא צבאי אמר לי שלא ניתן להגיש תביעה במהלך שירות הקבע, אז חיכיתי שאסיים את השירות. במקרה השתחררתי לפני שהחוק השתנה, לא ידעתי על זה בכלל".
רס"מ ה' אמר "לא הרגשתי בנוח להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בזמן שאני בשירות, אם אשתי לא הייתה מאיצה בי כי היא שמעה על שינוי החוק, הייתי מאבד את הזכאות לעד".
אז כן, ב-29.12.16 עבר במסגרת חוק ההסדרים תיקון לחוק הנכים, אשר פוגע באופן משמעותי במשרתי הקבע בגופי הביטחון השונים. התיקון, שנכנס לתוקף ב-27.4.17, מחריג את אוכלוסיית אנשי הקבע אשר חלו או נחבלו במסגרת שירותם הצבאי ולמעט מקרים מצומצמים אותם נפרט מיד – שולח אותם לביטוח הלאומי. מכאן והלאה עליהם להיעזר באנשי מקצוע דוגמת עורכי דין צבאיים, רק כדי להבין מול מה הם מתמודדים וכיצד ניתן למצות את מלוא זכויותיהם.
התיקון מחריג במפורש חיילים בשירות קבע, וקובע כי יוכרו כנכים של משרד הביטחון אם נחבלו בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי. כלומר, טבח בקבע שנפצע במהלך עבודתו השגרתית במטבח – לא יוכר כנכה צה"ל אם יגיש את תביעתו לאחר 27.4.17, גם אם נפצע שנים לפני שתוקן החוק וגם אם פציעתו חמורה. אותו הדין לגבי מכונאי רכב שנפגע במסגרת עבודתו השגרתית ומקצועות רבים נוספים אשר המשרתים בהם משקיעים ימים כלילות בשמירה על בטחון המדינה.
המצב חמור עוד יותר לגבי אנשי קבע שחלו במהלך שירותם הצבאי. שכן, התיקון לחוק קובע כי חיילים בשירות קבע יוכרו כנכים של משרד הביטחון רק אם המחלה שלהם היא "מחלת שירות". החוק מגדיר רשימה מצומצמת מאוד של מחלות כ"מחלות שירות", למשל: מחלה שפרצה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן או סוגי קרינה אחדים; הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה; פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש שמקורו באמצעי לחימה או מחלה אחרת שתיקבע ע"י שר הביטחון. גם מחלות ספורות אלו יוכרו רק אם נגרמו עקב אירוע או תנאי שירות שאופים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי.
הייתם מצפים שצה"ל יזדרז ויוציא עדכון לאנשיו, שכן הפגיעה הצפויה בהם – משמעותית מאוד ובלתי הפיכה. מעטפת הזכויות הניתנת בביטוח הלאומי צרה משמעותית מזו הניתנת במשרד הביטחון. לא רק זאת, יש תביעות מסוימות שחובה להגיש לביטוח הלאומי בתוך שנה מקרות מקרה הביטוח ואם המשרתים לא יידעו על כך – ייפגעו פעם נוספת.
אז למה צה"ל שותק?
ההסבר היחיד שאפשר לחשוב עליו הוא שהדבר נעשה בכוונת מכוון מטעמים של חיסכון כספי. הדבר מתקשר לעובדה שבהתאם לפקודות הצבא, למשרתי הקבע אסור להתאגד. הרי אילו היה למשרתי הקבע ועד משרתים, הם היו מקימים קול צעקה, לא רק במהלך הליכי התיקון לחוק אלא גם במהלך החודשים שחלפו מאז תוקן החוק ועד לכניסת התיקון לתוקף. ומוודאים, כי כלל משרתי הקבע יעודכנו בדבר השינוי הקרב על מנת שמי שחלה או נפגע במהלך ועקב שירותו הצבאי, יזדרז ויגיש תביעה לפני ה-27.4.17.
אבל הבעיה היא שצה"ל לא רק שלא מעדכן את משרתי הקבע, הוא גם מטעה אותם לא פעם באשר לזכויותיהם. קחו למשל את עניינו של רס"ן י' שסופר עליו מעלה, שהוטעה ע"י הרופא הצבאי. שכן, אין כל מניעה להגיש תביעת נכות למשרד הביטחון במהלך שירות הקבע. כתוצאה מההטעיה, חלפו שנים במהלכן יכול היה רס"ן י' לקבל תגמול כספי בגין פגיעתו ואם במקרה לא היה מסיים את שירותו לאחרונה ופונה למיצוי זכויותיו, היה מפסיד את זכאותו.
בתי המשפט עוד יתמודדו במהלך השנים הקרובות עם הפרשנות הראויה לתיקון לחוק הנכים. אבל מי שלא רוצה להיות שפן הניסיונות של ההלכות החדשות שיפותחו בתחום, מוטב שיזדרז ויגיש תביעתו לפני 27.4.17.
