חייל מגיע לכלא צבאי בכמה דרכים שונות. יש מי שנשלח לשם במעצר עד תום ההליכים, יש מי שמרצה עונש מאסר שגזר בית הדין הצבאי, יש מי שקצין שיפוט הטיל עליו מחבוש בדין משמעתי, ויש חיילים שהסגירו את עצמם אחרי תקופת היעדרות. בכל המצבים האלה הוא נשאר חייל. הוא כפוף לפקודות ולסדר יום צבאי, ובמקביל שומר על זכויות שהמערכת לא רשאית לקחת ממנו.

המדריך הזה כתוב לפי הסדר שבו חייל ומשפחתו פוגשים את הדברים בפועל: לפני ההגעה, יום הקליטה, השגרה בפנים, הקשר עם הבית, ומה עושים כשמשהו משתבש. בסוף העמוד יש תשובות לשאלות שמשפחות שואלות הכי הרבה.

באיזה מעמד החייל נמצא בכלא, ולמה זה משנה

הצעד הראשון הוא לברר מה הבסיס המשפטי להחזקה. ממנו נגזרות הדרכים לתקוף אותה ולקצר אותה.

מעמד	מי החליט	מה אפשר לעשות
עצור עד תום ההליכים	שופט צבאי, לבקשת התביעה	בקשה לעיון חוזר בשל שינוי נסיבות, ערר לבית הדין הצבאי לערעורים, הצעת חלופת מעצר
אסיר שמרצה עונש מאסר	בית הדין הצבאי בגזר הדין	ערעור על גזר הדין תוך 15 יום, ואחר כך פנייה לוועדה לעיון בעונש
חבוש (מחבוש)	קצין שיפוט בדין משמעתי	ערר תוך 3 ימים, בקשה לעיכוב ביצוע, בקשת המתקה שנדונה תוך 7 ימים
חייל שהסגיר את עצמו	טרם הוחלט: התביעה תכריע אם להעמיד לדין משמעתי או להגיש כתב אישום	פנייה לתביעה לפני ההחלטה, הכנה לראיון הקליטה

מעצר עד תום ההליכים הוא המצב שבו יש הכי הרבה מה לעשות מהר. כל יום שבו חלופת מעצר לא הוצגה לבית הדין הוא יום שהחייל יושב בלי צורך. פירוט על הדיונים האלה תמצאו בעמוד ייצוג בדיוני מעצר צבאיים.

איפה נמצא הכלא הצבאי היום

במשך שנים פעלו שני בתי כלא צבאיים מרכזיים, כלא 4 בצריפין וכלא 6 ליד עתלית. באביב 2021 שניהם נסגרו, והכליאה הצבאית רוכזה בכלא 10, “נווה צדק”, סמוך למחנה בית ליד בשרון. לפי אתר צה”ל, המתקן מופעל בידי חיל המשטרה הצבאית ובנוי לקלוט עד 940 כלואים. הכלואים מחולקים לפלוגות לפי סוג העבירה, ובנפרד לחיילות. בכל פלוגה משרתת מש”קית ת”ש, ויש בו מבנה לביקורי משפחות, אפשרות ללימודים ולהכשרה מקצועית, ותוכניות טיפול. במתחם פועל גם בית הדין הצבאי, ולכן עצור כבר לא מבלה יום שלם בהסעות לבית דין במחוז אחר.

לפני שמגיעים: הכנה שחוסכת תקלות

כשההגעה לכלא ידועה מראש, למשל בהסגרה עצמית או בתחילת ריצוי עונש, כדאי להתכונן:

• תעודה מזהה. תעודת זהות, ולמי שיש גם חוגר. בלי זיהוי הקליטה עלולה להתעכב.
• מידע רפואי כתוב. רשימת מחלות, אבחנות ותרופות קבועות, עם מינונים ושמות הרופאים המטפלים. דף אחד מסודר עדיף על זיכרון בשעת לחץ.
• מספר הטלפון של עורך הדין על נייר. הטלפון הנייד מופקד בקליטה, ובלי המספר כתוב החייל תלוי באחרים כדי להשיג את הסנגור שלו.
• מסמכים על הנסיבות האישיות. מצב כלכלי בבית, הורה חולה, אבחון רגשי. מסמכים כאלה משמשים גם את גורמי הת”ש בכלא וגם את הסנגור בבית הדין.
• שעה סבירה. קליטה באמצע הלילה או עם שחר מגדילה את הסיכוי לעיכובים ולאי הבנות.

חייל שנעדר מהשירות ושוקל להסגיר את עצמו צריך לדבר עם עורך דין לפני ההתייצבות, ולא אחריה. הסיבה מוסברת בסעיף הבא.

יום הקליטה, שלב אחרי שלב

1. הפקדת חפצים. טלפון, כסף וחפצים אישיים נרשמים ונשמרים עד השחרור.
2. בדיקה רפואית. המטרה שלה מצומצמת: לוודא שהחייל כשיר להחזקה בכלא. זו לא בדיקת כשירות לשירות, וגם לא תחליף לבירור רפואי מלא. לכן חשוב לספר כבר כאן על כל בעיה רפואית ועל כל תרופה. תרופות קבועות מסופקות אחרי אישור של הגורם הרפואי בכלא, ולרוב לא מתוך מה שהחייל הביא מהבית.
3. שיחה עם קב”ן ועם גורם ת”ש. כאן נבחנים המצב הנפשי והנסיבות האישיות, ונקבע לאיזו פלוגה החייל ישובץ.
4. ראיון. לחייל שהגיע אחרי היעדרות, הראיון הזה הוא בפועל חקירה. מה שנאמר בו נרשם, ויכול לשמש ראיה בדין המשמעתי או בבית הדין הצבאי. זה הרגע שבו שיחה מוקדמת עם עורך דין משתלמת במיוחד: החייל יודע מראש על מה לדבר, מה לא לומר בלי ייעוץ, ואילו מסמכים להציג.

הקליטה כולה יכולה להימשך שעות. משפחה שמלווה את החייל צריכה לקחת את זה בחשבון.

השגרה בפנים, והכללים שחלים עליה

הכלא מתנהל כבסיס צבאי לכל דבר. ההשכמה מוקדמת מאוד, ואחריה מסדרים, עבודות, משימות של הרס”ר ופעילויות חינוך. הארוחות בשעות קבועות, ובשעות הערב לוח הזמנים רופף יותר. הכללים עצמם נקבעים בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ”ז-1987, שהותקנו מכוח סעיף 503 לחוק השיפוט הצבאי. כמה זכויות שכדאי להכיר:

• דת. חייל דתי רשאי להתפלל, לשמור שבת ולקיים אורח חיים דתי. רב צבאי זמין לשיחה.
• הפרדה. חיילים וחיילות מוחזקים בפלוגות נפרדות.
• כסף לשק”ם. כלואים מקבלים סכום יומי קטן לקניות בשק”ם (מזון, שתייה, סיגריות). זו זכות, ואין לשלול אותה באופן שרירותי כעונש.
• מכתבים. מכתבים לסנגור לא נבדקים ככלל, ואפשר לפנות לנציב קבילות החיילים במעטפה סגורה.

קשר עם הבית: ביקורים, טלפונים ועורך הדין

לפי תקנה 50 לתקנות בתי הסוהר הצבאיים, ביקורים מתקיימים במועדים שקובעת פקודת מטכ”ל 33.0317. הפקודה הזו לא מתפרסמת ברשת, ולכן כדאי לברר את הלוח העדכני מול הכלא או דרך עורך הדין. הכלא רשאי להגביל את מספר המבקרים, אבל לא את ביקורי הסנגור. בנסיבות מיוחדות מפקד הכלא רשאי לאשר יציאה לחופשה מיוחדת של עד 72 שעות, ובאבל עד 8 ימים (תקנה 84).

טיפ למשפחות: אל תקבעו ביקור ביום שבו יש דיון בבית הדין. דיונים כמעט אף פעם לא מתחילים בשעה שנקבעה, וביקור שנקבע צמוד לדיון מתבטל לא פעם. הכלא יכול לדחות ביקור גם בגלל בדיקה רפואית דחופה או שיקולים של המתקן. יום אחר בשבוע הוא בחירה בטוחה יותר.

עורך הדין: הזכות לייעוץ משפטי לא נעצרת בשער הכלא. הסנגור רשאי לבקר את החייל, והתקנות לא מאפשרות להגביל את ביקוריו כמו שמגבילים ביקורי משפחה.

בריאות ובריאות הנפש

החייל לא יכול לפנות לרופא פרטי, ולכן החובה לספק לו טיפול רפואי ראוי מוטלת על הצבא, פעמיים: פעם כמי שאחראי על החייל, ופעם כמי שמחזיק אותו במשמורת. החובה כוללת גם טיפול נפשי: שיחה עם קב”ן, ובמקרים המתאימים גם בדיקה של פסיכיאטר. החוק אף קובע הליך מיוחד להעברת אסיר לבית חולים פסיכיאטרי כשיש צורך (סעיפים 500-501).

משפחה שמזהה שמצבו של החייל מידרדר, או שתרופה קבועה לא מגיעה, לא צריכה לחכות לביקור הבא. אפשר לפנות לעורך הדין, שיפנה ישירות לגורמי הכלא ויבקש בדיקה, ואם צריך גם להגיש קבילה.

כשמשהו משתבש: על מה אפשר להתלונן ואיך

נקודת המוצא בפסיקה הישראלית היא שזכויות היסוד של אסיר “שורדות” גם בין חומות הכלא, חוץ מחופש התנועה ומההגבלות שנובעות בהכרח מהמאסר. כך נקבע בעעת”א 4463/94 גולן נ’ שירות בתי הסוהר, פ”ד נ(4) 136. העיקרון נקבע לגבי אסירים אזרחיים, אבל המערכת הצבאית מחויבת לאותם ערכים. בפועל, כשמשהו משתבש, הדרכים הן:

• פנייה מסודרת לגורמי הפיקוד בכלא, רצוי בכתב.
• קבילה לנציב קבילות החיילים.
• תלונה על אלימות או התעמרות. תלונה כזו נחקרת במצ”ח. דוגמה לפרשה כזאת מופיעה בכתבה שני סוהרים חשודים שהכו קשות חייל בכלא הצבאי.
• פנייה משפטית של הסנגור לבית הדין, כשהבעיה נוגעת לתנאי המעצר.

שחרור מוקדם: מה אפשרי בכלא צבאי

בכלא הצבאי אין ועדת שחרורים כמו בבתי הסוהר האזרחיים. יש מנגנונים אחרים, וכדאי להכיר אותם:

• הוועדה לעיון בעונש (סעיפים 509-512 לחוק השיפוט הצבאי). הוועדה, בראשות שופט צבאי, רשאית אחרי שפסק הדין הפך לחלוט להמתיק עונש מאסר או להחליפו במאסר על תנאי, עד מחצית העונש. אסיר שנידון לשנה ומעלה מובא לפניה כשהוא מתקרב למחצית העונש, ואחר כך אחת לשישה חודשים. עונש קצר משנה אפשר להביא לפניה בכל עת.
• הפחתה מנהלית. לפי התקנות, מפקד הכלא רשאי להפחית יום אחד מכל עשרה במאסר או מחבוש קצרים (תקנה 24). במאסר של עד שנה אפשר לשחרר אחרי שני שלישים מהעונש, או אחרי 3 חודשים אם זה ארוך יותר (תקנה 25).
• שחרור לקראת חג של עד 8 ימים, בתנאים, ושחרור מנהלי כשיש צפיפות בכלא.

אף אחד מאלה לא קורה מעצמו בתזמון הכי טוב לחייל. עורך דין יכול להכין את הבקשה לוועדה ואת המסמכים שתומכים בה.

מה עורך דין עושה כשהחייל כבר בפנים

• מבקש עיון חוזר במעצר, או מגיש ערר לבית הדין הצבאי לערעורים, עם חלופת מעצר מוכנה ומפקחים שנבדקו מראש.
• פונה לתביעה ומבקש שהתיק יתנהל בדין משמעתי ולא בבית הדין. בעבירות היעדרות זו לא פעם ההכרעה החשובה ביותר בתיק.
• מכין טיעון לעונש עם מסמכים על הנסיבות האישיות, ובהמשך בקשה לוועדה לעיון בעונש.
• מטפל בבעיות רפואיות, בביקורים ובתנאי ההחזקה מול גורמי הכלא.

אחרי השחרור

ימי מאסר ומחבוש לא נספרים כזמן שירות, אלא אם בית הדין או קצין השיפוט הורו אחרת. גם מעצר רצוף של יותר מ-14 יום לא נספר, אלא אם החייל זוכה (סעיף 18 לחוק שירות ביטחון). לכן מועד השחרור מצה”ל נדחה בהתאם. מאסר שבית דין צבאי גזר נרשם במרשם הפלילי, ואילו מחבוש בדין משמעתי לא יוצר רישום פלילי. השחרור מהצבא לא פוטר מנשיאת עונש שנותר (סעיף 502).

על ההשלכות לטווח ארוך כתבנו בנפרד, במאמרים ההשלכות של כלא צבאי ורישום פלילי צבאי. משפחות שמתכננות ביקור ימצאו פרטים מעשיים במדריך ביקור בכלא צבאי.

שאלות ותשובות

מקורות

• חוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955, סעיפים 23, 494-513 (נוסח מלא בוויקיטקסט).
• תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ”ז-1987, תקנות 24-25, 50, 84.
• חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986, סעיף 18.
• עעת”א 4463/94 גולן נ’ שירות בתי הסוהר, פ”ד נ(4) 136.
• “מאחורי הדלתות של נווה צדק”, אתר צה”ל, מרץ 2021.