החל מראשית 2004, חל שינוי מהותי במערכת הפנסיונית של אנשי הקבע בצה”ל. כל מי שהתחייב לשירות קבע מהראשון בינואר 2004 ואילך, הופנה אוטומטית למסלול הפנסיה הצוברת במקום המערכת התקציבית המסורתית.

מהי הפנסיה הצוברת וכיצד היא פועלת?

הפנסיה הצוברת בצה”ל פועלת לפי עקרונות דומים למערכת הפנסיונית בשוק הפרטי. במסגרת זו:

• מדי חודש מנוכה סכום קבוע משכרו של משרת הקבע ומועבר לקופת הפנסיה
• צה”ל מוסיף מטעמו תרומה נוספת, בדומה לתגמולי מעביד הנהוגים בשוק החופשי
• הכספים מושקעים ומתרבים לאורך זמן בקופת פנסיה ייעודית

יש לציין כי זה מתבצע למרות שחוקי העבודה הרגילים אינם חלים על משרתי הקבע בצה”ל.

היתרונות של המסלול הצובר

כיסוי מהיום הראשון

בניגוד למערכת התקציבית הישנה, בה משרת קבע שהשתחרר לפני הגעתו לגיל הפנסיה נשאר ללא כיסוי פנסיוני, המערכת הצוברת מעניקה הגנה מלאה מהרגע הראשון של השירות.

גמישות בעת השחרור

כאשר משרת קבע משתחרר מהצבא, הוא יכול לקחת עמו את יתרת הכספים שנצברו בקופת הפנסיה ולהמשיך את ההפרשות במקום עבודתו הבא, עד להגעתו לגיל הפרישה.

זהו יתרון משמעותי, בהתחשב בכך שרוב אנשי הקבע אינם מגיעים לגיל הפנסיה בצבא.

עבור משרתים ותיקים

מנגד, עבור משרתי קבע המגיעים לגיל פרישה בצבא, המערכת התקציבית הישנה עשויה להיות מועדפת יותר.

הרקע החוקי – תיקוני 2004

השינוי בוצע במסגרת תיקון לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) משנת 1985. התיקון מ-2004 הוסיף פרק ד’1 לחוק, המכונה “פרק החייל החדש”, המסדיר את המערכת הצוברת.

מקרי יוצאי דופן

למרות הכללים הברורים, קיימים מקרים מיוחדים בהם משרת קבע שהתחייב לאחר 2004 עדיין משוייך למערכת התקציבית. אלו כוללים בעיקר:

• משך השירות הקודם במערכת הביטחון
• פרק הזמן שחלף בין שירותים
• נסיבות מיוחדות המפורטות בחוק

הסוגיות המשפטיות הנפוצות

עתודאים עם תאריכי התחייבות מעורפלים

לא אחת מתעוררות בעיות עם עתודאים שהתחייבו לפני סוף 2003, אך התחייבותם נרשמה במערכות רק לאחר מכן, מה שהוביל לשיוכם השגוי למסלול הצובר.

חוזרים לשירות

משרתי קבע שהשתחררו במסלול התקציבי ללא זכאות לקצבה, ולאחר מכן חזרו לשירות בצה”ל או ביחידות ביטחון אחרות, עשויים להיות זכאים לחזרה למסלול התקציבי במקום השיוך החדש למסלול הצובר.

פנסיית הגישור – חידוש משנת 2016

בשנת 2016 נוספה למערכת הצוברת “פנסיית גישור” – קצבה המשולמת ממקורות המדינה למי שפרש מצה”ל אך טרם הגיע לגיל הפנסיה במשק.

אופן הפעולה

• פנסיית הגישור מגשרת על הפער בין גיל הפרישה מצה”ל לגיל הפנסיה הכללי
• המימון מתקציב המדינה, דומה למערכת התקציבית
• למשל: פרישה בגיל 42 + פנסיה כללית בגיל 67 = 25 שנות גישור

חוסר וודאות עתידי

הסדר פנסיית הגישור מוגבל בזמן ואין וודאות לגבי המשכו העתידי. אי הבהירות הזו הובילה להגשת עתירות לבג”ץ מטעם משרתי קבע רבים.

גילאי הפרישה הנוכחיים

הגילאים המינימליים

• קצינים: גיל 42
• נגדים: גיל 47 (עם אפשרות לשחרור מוקדם יותר בתנאים מיוחדים)

חשוב להבין

גיל הפרישה הוא מינימלי בלבד – אין למשרת קבע זכות אוטומטית להשתחרר עם הגעתו לגיל זה.

המגמות הנוכחיות

• קצינים: שחרור קרוב ככל הניתן לגיל המינימלי
• נגדים: נשארים בשירות עד גיל 50 בקירוב

סיכום והמלצות

המערכת הפנסיונית הצוברת מציעה יתרונות משמעותיים לרוב משרתי הקבע, בעיקר בזכות הכיסוי מהרגע הראשון והגמישות בעת השחרור. עם זאת, הסוגיות המשפטיות המורכבות והשינויים המתמידים בחקיקה מחייבים ייעוץ מקצועי מותאם לכל מקרה.

---

הערה חשובה: המידע במאמר זה הוא להשכלה כללית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי. למידע מעודכן ומדויק לגבי המצב האישי שלכם, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי במשרדו של עו”ד שלמה רכבי.

לייעוץ והכוונה בנושאי פנסיה וזכויות אנשי קבע, ניתן ליצור קשר בטלפון 050-5420830 – זמין במקרי חירום.