/
עריקות ונפקדות מהצבא
אם אתם קוראים את העמוד הזה בזמן שאתם, או הבן או הבת שלכם, לא נמצאים ביחידה, התחילו מהנתון החשוב ביותר: הזמן עובד נגדכם. כל יום נוסף של היעדרות מוסיף לתיק, מקרב את הרגע שבו התביעה הצבאית תחליט על כתב אישום ובקשת מעצר, ומצמצם את מרחב התמרון. מצד שני, מי שחוזר בצורה מתוכננת, עם מסמכים ועם עורך דין שכבר דיבר עם הגורמים הנכונים, מגיע לנקודת פתיחה טובה בהרבה ממי שנעצר בביקורת בנמל התעופה.
העמוד בנוי כך: קודם המושגים, כי “עריקות” בשיחה רגילה ו”עריקה” בחוק הם שני דברים שונים. אחר כך השיקולים שקובעים לאן התיק ילך, איך חוזרים נכון, ומה עושים במילואים ובהשתמטות.
ארבעה מושגים שכדאי להפריד ביניהם
| המונח | מה הוא אומר | המקור והעונש המרבי |
|---|---|---|
| היעדרות שלא ברשות (“נפקדות”) | כל היעדרות מהשירות, או מהמקום שבו החייל חייב להיות, בלי היתר ובלי הצדק סביר. מאיחור של כמה שעות ועד היעדרות של חודשים ושנים. | סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי: עד 3 שנות מאסר |
| “עריק” (מעמד מנהלי) | אחרי כמה שבועות של היעדרות החייל מוכרז עריק לפי פקודות הצבא, נגרע מהיחידה ומטופל בידי גורמי כוח האדם. זו לא עבירה נפרדת. מבחינה פלילית זו עדיין היעדרות לפי סעיף 94. | פקודות מטכ”ל בנושא היעדרות. תקופת ההיעדרות לא נספרת כזמן שירות (סעיף 18(ד) לחוק שירות ביטחון) |
| עריקה (העבירה החמורה) | היעדרות מתוך כוונה לא לחזור לשירות. מי שנעדר 18 חודשים חזקה שהתכוון לא לחזור, אלא אם יוכיח אחרת. | סעיפים 92-93: עד 7 שנות מאסר, ועד 10 שנים אם נעדר בזמן פעילות מבצעית של היחידה |
| השתמטות מגיוס | מי שנקרא לשירות ולא התייצב. החוק רואה בו חייל מהמועד שנקבע בצו, ואת אי ההתייצבות כעזיבת השירות שלא ברשות. | סעיף 35 לחוק שירות ביטחון, ומכאן סעיף 94 |
ההבחנה הזו לא אקדמית. עד 2016 החזקה של עריקה חלה כבר אחרי 21 יום רצופים, והעונש המרבי היה גבוה יותר. תיקון מס’ 68 לחוק השיפוט הצבאי שינה את שניהם. באינטרנט עדיין מסתובבים מספרים מהנוסח הישן, אז כדאי לבדוק מה כתוב בחוק היום.
דין משמעתי או בית דין צבאי: מה מכריע
ההחלטה הכי משמעותית בתיק היעדרות היא לאן הוא הולך. בדין משמעתי מחליט קצין שיפוט, העונש מוגבל לימי מחבוש ואין רישום פלילי. בבית הדין הצבאי יש כתב אישום, לרוב גם בקשת מעצר עד תום ההליכים, ובסוף עלולים להגיע מאסר ורישום פלילי.
את ההחלטה מקבלת התביעה הצבאית לפי הנחיית התביעה הצבאית הראשית 2.14, “היעדר מן השירות שלא ברשות, עריקה וניתוק קשר”. בנוסח שפורסם (יולי 2017) נקבעו כללי אצבע להגשת כתב אישום:
| מי | מתי מוגש בדרך כלל כתב אישום |
|---|---|
| חייל בשירות סדיר | יותר מ-100 ימי היעדרות במצטבר, וגם יותר מ-30 יום בהיעדרות הנוכחית |
| קצין או נגד | יותר מ-60 יום במצטבר, וגם יותר מ-30 יום בהיעדרות הנוכחית |
| מי שנעדר לפני סוף הטירונות (“עריק בקו”ם”) | יותר מ-30 יום בהיעדרות הנוכחית, וגם יותר מ-180 יום במצטבר או שפיטה קודמת בבית דין על השתמטות |
| משתמט גיוס | יותר מ-540 יום |
| אישום בעריקה (סעיף 92) | נשקל בדרך כלל אחרי 5 שנות היעדרות, או 3 שנים למי שכבר נשפט על היעדרות, ורק באישור התובע הצבאי הראשי |
ההנחיה מוסיפה שיקולים שלא נכנסים לטבלה: כמה קרוב החייל לרף, האם התייצב מרצונו או נעצר, היעדרויות קודמות, נסיבות אישיות ומשפחתיות, ועבירות נלוות. מכאן נובעת המשמעות המעשית: גם מי שעבר את הרף לא נידון אוטומטית לבית הדין, וגם מי שמתחתיו לא מובטח לו דין משמעתי. עורך דין שפונה לתביעה עם מסמכים ועם הסבר, לפני שההחלטה התקבלה, יכול לשנות את הכיוון.
איך חוזרים: הסגרה עצמית בלי לפגוע בעצמכם
- שיחה עם עורך דין לפני ההתייצבות. עורך הדין בודק מה מצב התיק, מה כנראה יקרה, ולפעמים פונה מראש לתביעה.
- איסוף מסמכים. מסמכים רפואיים, אישורים על מצב כלכלי, מכתבים מגורמי רווחה, כל דבר שמסביר למה זה קרה. ההחלטה אם להגיש כתב אישום, ואחר כך גם העונש, מושפעות מהם ישירות.
- תכנון ההגעה. מגיעים עם תעודה מזהה, בשעות סבירות, ועם מספר הטלפון של עורך הדין על נייר.
- הכנה לראיון. בקליטה נערך ראיון, ומה שנאמר בו נרשם ויכול לשמש ראיה. זה לא הזמן לאלתר. מה צפוי ביום הקליטה תמצאו בעמוד כלא צבאי.
ההנחיה של התביעה מונה במפורש בין השיקולים את השאלה אם החייל התייצב מרצונו או נעצר. חזרה עצמית, ובמיוחד מוקדמת, נשקלת לטובתו.
מעצר עד תום ההליכים, ואיך משתחררים ממנו
כשמוגש כתב אישום על היעדרות, התביעה מבקשת בדרך כלל להשאיר את החייל במעצר עד סוף המשפט. ההיגיון שלה פשוט: מי שנעדר פעם עלול להיעדר שוב. התשובה לכך היא חלופה אמינה: מפקחים שנבדקו מראש, התחייבות של היחידה לקלוט את החייל, וטיפול בבעיה שגרמה להיעדרות מלכתחילה. גם החלטה על מעצר אפשר לתקוף בערר לבית הדין הצבאי לערעורים.
שימו לב גם לנקודה טכנית עם משמעות גדולה: לפי סעיף 203 לחוק, תיק היעדרות נדון בדרך כלל בפני שופט יחיד, שאינו רשאי להטיל יותר משנת מאסר בפועל. ראו גם דיני מעצר ושחרור בהליכים צבאיים.
העונש וההשלכות
- מחבוש או מאסר. בדין משמעתי העונש מוגבל לימי מחבוש. בבית הדין התביעה מבקשת בדרך כלל מאסר בפועל, מאסר על תנאי והורדה בדרגה. בגזר הדין נשקלים משך ההיעדרות, העבר והנסיבות.
- רישום פלילי, ורישום מופחת. הרשעה בבית דין צבאי נרשמת במרשם הפלילי. אבל בעבירות היעדרות יש הסדר מיוחד בסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי: מי שנגזרו עליו עד 3 חודשי מאסר בפועל זוכה ככלל לרישום מוגבל, שנמסר לגופים מעטים בלבד ונמחק אחרי 5 שנים. בין 3 ל-6 חודשים זה תלוי בהחלטת בית הדין, ומעל 6 חודשים הרישום מלא. לכן מספר החודשים בהסדר הטיעון חשוב הרבה יותר ממה שנראה. ראו רישום מופחת מול רישום מלא ורישום פלילי צבאי.
- הארכת השירות. ימי מאסר ומחבוש, וימי היעדרות שהחייל הורשע עליהם או הוכרז בשלהם עריק, לא נספרים כזמן שירות (סעיף 18 לחוק שירות ביטחון). מי שהורשע אחרי שחרורו יכול להיקרא להשלים את השירות (סעיף 19).
- התיישנות. עבירת עריקה מתיישנת רק אחרי 10 שנים, והזמן שבו החייל נעדר לא נספר בהתיישנות (סעיף 41). גם המגבלה של 180 יום לשפיטה אחרי שחרור לא חלה על עריקה (סעיף 6).
מילואים: למה יום אחד יכול להפוך לתיק
חייל מילואים שלא התייצב לפי צו נחשב כמי שעזב את השירות שלא ברשות (סעיף 13 לחוק שירות המילואים). הצו נשאר בתוקף עד שהחובה מתמלאת (סעיף 27(ב) לחוק, שמחיל את סעיף 49 לחוק שירות ביטחון), ולכן מי שלא הגיע ליום אימון אחד לא “נפטר” מזה כשהתקופה מסתיימת. כך קורה שאנשים מגלים את התיק רק כשהם נעצרים בדרך לטיסה. חייל מילואים שלא שמר על קשר עם היחידה עובר עבירה נפרדת של איבוד קשר (סעיף 94א).
הדרך הנכונה כשאי אפשר להגיע היא לבקש מראש דחייה או שחרור. לפי הוראות הקריאה לשירות מילואים בקשה מסיבות אישיות מוגשת ליחידה בטופס 58, ובקשה מסיבות של העבודה או הלימודים מוגשת לוועדה לתיאום שירות מילואים (ולת”ם). שמרו תיעוד של הפנייה, כי מי שטוען שלא קיבל את הצו נדרש להוכיח זאת. הרחבה בעמוד נפקדות ממילואים.
השתמטות, ומי ששוהה בחו”ל
חובת השירות חלה גם על מי שלא קיבל צו גיוס אישי. צו שלא קוים נשאר בתוקף עד שהחובה מתמלאת (סעיף 49 לחוק שירות ביטחון), ובמשפט על אי התייצבות הנטל להוכיח שהחובה מולאה מוטל על הנאשם (סעיף 48). זמן השהייה בחו”ל לא נספר במגבלות הזמן של חוק השיפוט הצבאי (סעיף 12). מי שנמצא בחו”ל ורוצה לחזור לביקור או לצמיתות צריך לבדוק את מעמדו לפני הנחיתה. לפעמים אפשר להסדיר אותו מראש, למשל בהכרה כתושב חוץ. ראו השתמטות מהצבא ופטור משירות לתושבי חוץ.
מה עורך דין צבאי עושה בתיק היעדרות
- בודק את הראיות. בתיקי השתמטות ובקליטה בבקו”ם יש לא פעם פערים בהוכחת הזימון ובחישוב ימי ההיעדרות.
- פונה לתביעה לפני ההחלטה על כתב אישום, כדי שהתיק יתנהל בדין משמעתי או ייסגר.
- מייצג בדיון המעצר עם חלופה מוכנה.
- מנהל משא ומתן על הסדר טיעון, למשל המרת עבירת עריקה בעבירת היעדרות, או עונש שמשאיר את הרישום מוגבל, ומכין טיעון לעונש מבוסס מסמכים.
- מטפל גם בשאלה שגרמה להיעדרות מלכתחילה, כמו שיבוץ, ת”ש, פרופיל או מצוקה כלכלית, כדי שהחזרה לשירות תחזיק.
עו”ד שלמה רכבי שירת בפרקליטות הצבאית ושימש בה עוזר הסנגור הצבאי הראשי. מאז שסיים את שירותו, בסוף שנות התשעים, הוא מייצג חיילים בתיקי היעדרות בכל השלבים: מהשיחה הראשונה עם המשפחה ועד בית הדין הצבאי לערעורים.
שאלות ותשובות
אחרי כמה ימים חייל נחשב לעריק?
יש שתי תשובות. מבחינה מנהלית, אחרי כמה שבועות של היעדרות הצבא מכריז על החייל כעריק ומוציא אותו מהיחידה. מבחינת העבירה הפלילית החמורה, עריקה, צריך כוונה שלא לחזור. החוק מניח כוונה כזו אחרי 18 חודשי היעדרות.
מה העונש על עריקות?
העונש המרבי על היעדרות שלא ברשות הוא 3 שנות מאסר. על עריקה, כלומר היעדרות מתוך כוונה לא לחזור, העונש המרבי הוא 7 שנים, ו-10 שנים בזמן פעילות מבצעית. בפועל העונשים נמוכים בהרבה, ובהיעדרות ראשונה וקצרה התיק נגמר לא פעם בדין משמעתי.
האם עריקות היא עבירה פלילית?
כן. אבל רישום פלילי נוצר רק מהרשעה בבית דין צבאי. שיפוט בדין משמעתי לא יוצר רישום, ובעבירות היעדרות עם עונש של עד 3 חודשי מאסר הרישום מוגבל ונמחק אחרי 5 שנים.
כדאי להסגיר את עצמי או לחכות שיעצרו אותי?
כמעט תמיד עדיף לחזור ביוזמתכם, ומוקדם ככל האפשר. התביעה מתחשבת בשאלה אם התייצבתם מרצונכם או נעצרתם. דברו עם עורך דין לפני כן, כדי שתגיעו עם מסמכים ותדעו מה צפוי בראיון הקליטה.
לא הגעתי ליום מילואים אחד. זה באמת תיק?
זו היעדרות שלא ברשות, והצו נשאר בתוקף עד שמתייצבים. כדאי לטפל בה מיד, דרך היחידה או דרך עורך דין, ולא לחכות שתצוף בביקורת בשדה התעופה.
האם ימי העריקות מאריכים את השירות?
כן. ימי היעדרות שהחייל הורשע עליהם או הוכרז בשלהם עריק, וימי מאסר ומחבוש, לא נספרים כזמן שירות.
מקורות
- חוק השיפוט הצבאי, התשט”ו-1955, סעיפים 6, 12, 41, 92-94א, 203, 404א (נוסח מלא בוויקיטקסט).
- חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס’ 68), התשע”ו-2016, ספר החוקים 2530.
- חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986, סעיפים 18-19, 35, 46-49.
- חוק שירות המילואים, התשס”ח-2008, סעיפים 13, 26-27.
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע”ט-2019.
- הנחיית התביעה הצבאית הראשית 2.14, “היעדר מן השירות שלא ברשות, עריקה וניתוק קשר” (נוסח יולי 2017), באינדקס הנחיות התביעה.
- הוראת קבע אכ”א 31-08-01, הוראות הקריאה לשירות מילואים.
