שחרור משירות קבע בעילת צמצום הכוחות הסדירים
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
שלמה רכבי
פורסם:16 בינואר 2022
“צמצום הכוחות הסדירים”, ובקיצור צכ”ס, היא עילת השחרור שהצבא מפעיל כשהוא מחליט להקטין את מערך הקבע. מכל העילות הארגוניות היא הרחבה ביותר: היא חלה על כל אוכלוסיות הקבע, קצינים ונגדים, בקבע הקצר, הראשוני, המובהק והבכיר. מצד שני, היא גם העילה שבה הצבא חייב להוכיח הכי הרבה: שהיה מיון אמיתי, שההשוואה הייתה הוגנת, ושנבחרתם בגלל הנתונים שלכם ולא בגלל שהייתם זמינים. העמוד מתמקד בהליך עצמו ובדרכים לתקוף אותו. על התוכניות עצמן ועל ההטבות ראו צמצום הכוחות הסדירים בצה”ל.
מה הפקודה דורשת
העילה מוסדרת בהוראת הפיקוד העליון 3.0508. שלושה עקרונות קובעים את המסגרת:
- החלטה על צמצום. העילה מופעלת “לאור החלטה על צמצום” שהתקבלה בגורם המוסמך, כחלק משינוי ארגוני.
- עבודת מיון עם בסיס סביר להשוואה. המיון נעשה בזרוע, באגף, במערך, במקצוע או ביחידות שמפקדיהן בדרגת אל”ם ומעלה, ולפי מעמד הקבע. הקריטריונים של מחלקת הסגל כוללים, כולם או חלקם, את הדירוג החילי, את חוות הדעת התקופתיות, את הערכות העמיתים, את מסלול השירות ואת סיכויי הקידום והשיבוץ.
- חסינות לשליש העליון. לא משחררים בעילה הזו מי שדורג בשליש העליון בדירוג החילי בשנת השחרור או בשנה שלפניה. החריג הוא בעל מקצוע ייחודי שאי אפשר לשבץ מחדש, למשל כשיחידה נסגרת.
ההליך, צעד אחר צעד
| שלב | מה קורה | מה לבדוק |
|---|---|---|
| כתב הודעה | קצין בדרגת אל”ם ומעלה מוסר בראיון את הכוונה לשחרר, את הנימוקים ואת המועד. למי שזכאי, נמסר גם מכתב שמפרט את ההטבות | האם הנימוקים קונקרטיים או נוסח כללי |
| הודעה מוקדמת | השחרור יחול לפחות 3 חודשים אחרי הראיון | תאריכים |
| עיון | זכות לעיין בנתונים שעליהם נשענת הכוונה | מי עוד היה בקבוצת ההשוואה, ולפי אילו נתונים |
| טיעון | זימון לטיעון בעל פה בפני הגורם המוסמך, בתוך כ-21 ימי עבודה. מי שלא מתנגד חותם על ויתור, ויכול לחזור בו בתוך 21 ימי עבודה | האם ניתנה הזדמנות הוגנת לטעון |
| ערעור פנימי | בכתב, תוך 30 יום. בקבע המובהק והבכיר לראש אכ”א. בקבע הקצר והראשוני לראש מחלקת הסגל | הערעור לא דוחה את מועד השחרור |
| ועדת ערר | תוך 60 יום, לפי חוק שירות הקבע (הליכים), התש”ע-2010 | צריך לבקש עיכוב ביצוע בנפרד |
אין בפקודה חובה “להודיע תוך 21 יום שרוצים לטעון”, כפי שנכתב לא פעם. 21 ימי העבודה הם המועד לזימון לטיעון, ולחזרה מוויתור.
שתי החלטות שמראות איפה עובר הגבול
שטיינברג (ו”ע 29/16, 2017): השחרור בוטל
קצינה בדרגת רס”ן, פסיכולוגית בחיל האוויר, שוחררה בעילת צמצום הכוחות. ועדת הערר החזירה את העניין לצה”ל כבר בהחלטה קודמת. כשצה”ל החליט שוב לשחרר, הוועדה ביטלה את ההחלטה וקבעה, בין היתר:
- העוררת הייתה בפועל המועמדת היחידה לשחרור, כי שאר המשרתים בקבוצה היו חסינים. כך אין לה סיכוי הוגן בתחרות מול אחרים.
- הפסקת שירות סמוך לגיל הקצבה מחייבת נסיבות חריגות. לא מספיקים שיקולים רגילים.
- ההחלטה נשענה על נתונים שלא נבחנו כראוי.
בהחלטה משלימה מ-2018 הורתה הוועדה להחזיר את העוררת לשירות רטרואקטיבית, עם הזכויות בשכר, בוותק ובפנסיה.
יארמוליוק (ו”ע 7/22, 2024): הערר נדחה
רס”ם בחיל הים שוחרר בעילת צמצום הכוחות, במסגרת מכסות שנקבעו לפי התוכנית הרב שנתית “תנופה”. הוועדה קבעה שעבודת המיון נועדה לערוך השוואה שוויונית לאורך תקופה, ושהיא נעשתה כאן לאורך כמה שנים ובקבוצת ייחוס מוגדרת. הנטל לסתור את “חזקת התקינות” של המנהל מוטל על העורר. הוועדה גם הבהירה שהנסיבות האישיות שבפקודה צריכות להישקל, אבל הן לא חוסמות שחרור.
השורה התחתונה: ערר נגד שחרור בצמצום כוחות מצליח כשמראים פגם קונקרטי בהליך: קבוצת השוואה מלאכותית, נתונים חסרים, חסינות שלא נבחנה, נסיבות שלא נשקלו או נימוקים שלא מסבירים את ההחלטה. טענה כללית שהשחרור “לא הוגן” לא מספיקה.
הנסיבות שחובה לשקול
סעיף 42 לפקודה מונה נסיבות שהגורם המוסמך חייב לתת עליהן את הדעת, ולחלקן נדרש אישור של גורם בכיר יותר:
- הריון, חופשת לידה ו-60 הימים שאחריה, וטיפולי פוריות. כאן נדרש גם היתר של שר הביטחון, לפי חוק החיילות בשירות קבע.
- שהייה במקלט לנשים מוכות.
- בן או בת זוג ששוחררו בשנתיים האחרונות או שהם מועמדים לשחרור.
- מצב אישי חריג: בן זוג מובטל, נכות צה”ל של 35% ומעלה, ראש משפחה חד הורית.
- מי שקיבל תמריצים וטרם השלים את ההתחייבות בגינם.
כשהנסיבה הוכחה והגורם המוסמך התעלם ממנה, או החליט בלי האישור שנדרש, ההחלטה פגומה.
הכנה לטיעון: רשימת עבודה
- לבקש בכתב את עבודת המיון, את הקריטריונים ואת הדירוג שלכם בתוך הקבוצה.
- לבדוק אם דורגתם בשליש העליון בשנה הנוכחית או בשנה הקודמת.
- לבדוק מי היה בקבוצת ההשוואה ומי הוצא ממנה, ולמה.
- לרכז מסמכים על נסיבות אישיות מהרשימה שבפקודה.
- לבדוק כמה זמן נשאר לכם עד הזכאות לקצבה.
- להכין טיעון בכתב גם כשהטיעון נשמע בעל פה, כדי שיישאר תיעוד.
שאלות ותשובות
דורגתי גבוה ובכל זאת קיבלתי הודעה. זה אפשרי?
מי שדורג בשליש העליון בדירוג החילי בשנת השחרור או בשנה שלפניה מוגן מפני שחרור בעילה הזו, אלא אם הוא בעל מקצוע ייחודי שאי אפשר לשבץ מחדש. כדאי לבקש את נתוני הדירוג מיד.
למי מערערים?
אם אתם בקבע המובהק או הבכיר, לראש אכ”א. אם אתם בקבע הקצר או הראשוני, לראש מחלקת הסגל. הערעור מוגש בכתב תוך 30 יום, ואחריו אפשר לפנות לוועדת הערר תוך 60 יום.
הוועדה יכולה להחזיר אותי לשירות?
כן. ועדת הערר רשאית לבטל את ההחלטה, ובעניין שטיינברג הורתה להחזיר את העוררת לשירות רטרואקטיבית. בדרך כלל הוועדה לא מחליפה את שיקול הדעת של הצבא, ומתערבת כשההליך פגום.
אני קרוב לגיל הקצבה. זה עוזר?
כן. בעילות הארגוניות אי אפשר לשחרר מי שהשלים את הוותק הנדרש וגם הגיע לגיל המרבי. גם מי שעוד לא שם, ועדת הערר קבעה ששחרור סמוך לגיל הקצבה מחייב נסיבות חריגות.
מה ההבדל בין העמוד הזה לבין “צמצום הכוחות הסדירים בצה”ל”?
כאן ההליך המשפטי ואיך תוקפים החלטה. בעמוד השני ההקשר: התוכניות לאורך השנים, המצב היום וההטבות למי שמשתחרר.
מקורות
- הפ”ע 3.0508, נוהל לשחרור משרתי הקבע מטעמים ארגוניים, סעיפים 12(א), 13-14, 18-43.
- חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש”ע-2010.
- ועדת הערר: ו”ע 29/16 שטיינברג נ’ ראש אכ”א (25.7.2017) וההחלטה המשלימה (8.1.2018); ו”ע 7/22 יארמוליוק נ’ צה”ל (17.1.2024).
- חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (חיילות בשירות קבע).
