שחרור משירות קבע בעילת אי מעבר לקבע בכיר (שחרור ב'מודל 2016')

שחרור משירות קבע בעילת "אי מעבר לקבע בכיר" (שער ארגוני שני), היא עילת שחרור חדשה באופן יחסי, שנוספה בשנת 2020 להפ"ע 3.0508, המסדירה את הליכי השחרור משירות קבע מטעמים ארגוניים.

עילת שחרור זו, החלה על קצינים בלבד, מתייחסת לשחרור מטעמים ארגוניים של קצינים בקבע המובהק, הנמנים על 'מודל 2016', לאחר 14 שנות קבע (ו-12 שנות קבע עבור עתודאים, למעט רופאים). מי שלא יקודם לדרגת רס"ן בכיר או סא"ל עד לתום תקופה זו – ישוחרר ככלל בעילה זו.

לא ניתן לשחרר בעילה זו משרת קבע שהשלים 14 שנים לפחות בשירות הקבע וביום שקיבל הודעה על כוונה לשחררו בעילה זו, הגיע לשנתיים לפני הגיל המינימלי לפרישה הקבוע לגביו בחוק שירות הקבע בצבא ההגנה בישראל (גמלאות), התשמ"ה – 1985.

 

השיוך למודל הקבע 2016

השיוך ל'מודל 2016' חל על האוכלוסיות הבאות:

1.  קצינים שקודמו לקבע מובהק (דרגת רס"ן) לאחר 1.1.2016.

2. קצינים שסוכמו בדיון שיבוצים לקבע המובהק, לאחר 1.1.2016 (כלומר, קצינים אשר סוכמו לקבע המובהק בדיון שיבוצים שנערך לפני 1.1.2016, גם אם קודמו בפועל לאחר מועד זה, משתייכים ל'מודל 2010', המודל הקודם, עליו לא חלה עילת "אי מעבר לקבע בכיר").

3. קצינים אשר היו בקבע ראשוני בתאריך 1.1.2016, אך הייתה לגביהם התחייבות לקידום לקבע מובהק לפני 1.1.2016 ובלבד שב-1.1.2016 היה להם וותק בשירות קבע של 9 שנים וגם במועד הגיעם ל-14 שנות קבע (או 12 לעתודאים למעט רופאים), יהיו בני 38 לפחות.

4. קצינים שגויסו לשירות קבע לאחר 1.1.2016 (גם אם לפני כן השתייכו ל'מודל 2010').

5. נגד שהוכשר לקצונה בקבע מובהק, ישוייך עם הכשרתו ל'מודל 2016'.

 

רס"ן בכיר

מי שמשתייך למסלול השירות 2016, יוכל מרגע קידומו לקבע בכיר, להתמודד רק על תפקידים המוגדרים כתפקידים לקבע בכיר. זאת ועוד, רס"ן בכיר ימשיך וישרת עד לפרישתו בדרגת רס"ן בכיר, ולא יקודם, למעט במקרים חריגים.

עבור לוחמים ישמרו תקנים מורחבים לקידום לרס"ן בכיר או סא"ל.

תנאי הקידום לרס"ן בכיר דומים לתנאי הקידום לסא"ל. למשל, רס"ן בכיר חייב להיות בעל תואר ראשון לפחות, אולם רס"ן בכיר לא יוכל לצאת ללימודים מלאים עד לפרישתו.

 

פרישה במודל שירות 2016

קצין המשתייך למודל 2016 יהיה זכאי לפרישה בתנאים המצטברים הבאים:

1. משתייך לקבוצת הקבע הבכיר;

2. בעל וותק של 7 שנים במינוי בכיר/סא"ל. עם זאת, ניתן יהיה לאפשר פרישה בוותק נמוך יותר בהתאם למכסות הפרישה של הזרוע, ובאישור חטיבת הסגל.

 

השער הארגוני השני

'מודל 2016' הביא איתו עילת שחרור חדשה וייחודית – אי מעבר לקבע בכיר. עילה זאת תחול עם הגעת המשרת לשער הארגוני השני.

כל קצין הנמנה על 'מודל 2016' ואינו נמנה על מערך הקבע הבכיר, יוזמן לראיון כשלוש שנים לפני מועד השער הארגוני השני. הראיון יערך בפני מפקד המערך בחיל אליו משתייך הקצין, בדרגת אל"מ לפחות. מטרת הריאיון היא לספק למשרת מידע אודות סיכויו להתקדם עד למועד השער השני.

הקצין ידורג באחד משלוש קטגוריות, בהתאם לסיכויו לקידום – נמוך, סביר וגבוה.

עד שנה לכל היותר לפני ההגעה לשער הארגוני השני, תינתן לקצין התראה על הכוונה לשחררו בעילת אי מעבר לקבע בכיר. במסגרת ראיון ההתראה, יימסר לקצין כתב הודעה המיידע אותו בדבר זכותו לטעון בפני הגורם המוסמך (ככלל, מדובר בגורם הסגל הבכיר ביותר בחיל אליו משויך משרת הקבע, או קצין החיל הראשי או סגנו). משרת הקבע רשאי להציג טיעוניו בעל פה בפני הגורם המוסמך במטרה לשכנע אותו שלא לשחררו משירות ולשם כך הוא רשאי להיות מיוצג ע"י עו"ד אשר גם יכול ללוות אותו לפגישה עם הגורם המוסמך.

היקף הטיעונים במקרים אלו יכול לנוע החל בטענות על פגמים בשיוך ל'מודל 2016' לעומת 'מודל 2010', דרך פגמים מינהליים שגרמו לכך שמשרת הקבע לא קודם לקבע הבכיר ועד לנסיבות אישיות חריגות או שיוך לאוכלוסיות מיוחדות (כגון נשות קבע בהריון, משרתי קבע בטיפולי פוריות או משפחה שכולה). אם הגורם המוסמך מחליט לקבל את טענותיו של משרת הקבע או בא-כוחו, הוא רשאי להורות על ביטול הליך השחרור. אחרת, משרת הקבע רשאי לערער על החלטת הגורם המוסמך בפני רח"ט הסגל (או בפני ראש אכ"א במקרים בהם הגורם המוסמך הוא רח"ט הסגל). גם כאן רשאי משרת הקבע כי בא-כוחו ייצג אותו במסגרת הליך הערעור.

אם רח"ט הסגל (או ראש אכ"א לפי העניין) מקבל את טיעוניו של משרת הקבע כנגד הליך השחרור, הוא יכול לבטל את ההליך ומשרת הקבע ימשיך בשירותו. אחרת, משרת הקבע יכול לערור על ההחלטה בפני ועדה חיצונית המכונה "ועדת הערר של משרתי הקבע" ופועלת לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), תש"ע-2010. ועדת הערר היא למעשה בית דין מנהלי וההליך המתנהל בפניה הוא הליך שיפוטי לכל דבר ועניין. ועדת הערר רשאית לבטל את החלטת השחרור, לשנותה או לקבל החלטה אחרת במקומה. מומלץ שלא להופיע בפני ועדת הערר ללא עורך דין הבקיא בדיני שירות הקבע.

כדאי לשים לב כי מאחר שמדובר כאמור בעילת שחרור חדשה, מדיניות הצבא לגביה מתעדכנת בתדירות גבוהה מהרגיל. מאמר זה עדכני לחודש ינואר 2022.

משרד עורך דין צבאי רכבי ושות' מתמחה בייצוג משרתי קבע בהליכי שחרור בפני גורמי הצבא השונים ובפני ועדת הערר של משרתי הקבע. למידע נוסף, צרו קשר.