שירות הקבע הוא סטאטוס, מעמד, אשר דיני העבודה לא חלים עליו, אלא פקודות והוראות הצבא.

הפקודה המרכזית המסדירה את שירות הקבע בצה”ל היא הוראת פיקוד עליון 3.0501 “שירות הקבע בצה”ל”, הקובעת את אופן הקבלה לשירות הקבע, כלומר, את אופן ה”התחייבות לשירות קבע” ואת אופן סיום שירות הקבע, בין אם בשחרור מקבע ביוזמת המערכת ובין אם ביוזמת הפרט.

סוגי ההתחייבות לשירות קבע

קיימים – בחלוקה גסה – שני סוגים של התחייבות לשירות קבע:

1. התחייבות פתוחה לשירות קבע.
2. התחייבות קשיחה לשירות קבע.

הפקודות קובעות כי התחייבות פתוחה, היא כל התחייבות שאינה קשיחה. 

מהי התחייבות קשיחה? התחייבות קשיחה היא התחייבות לשירות קבע שלא ניתן לסיימה בהודעה חד צדדית מצד משרת הקבע, כמו למשל התחייבות בגין ביצוע קורס קצינים, שיבוץ במקצוע של עתודאים, הכשרות מסוימות כגון חובלים, טיס, מקצועות המחשב וכו’.

בקשת משרת קבע להשתחרר מ’התחייבות פתוחה’

התחייבות פתוחה (כגון התחייבות לקבע מסוג ‘התנדבות’, ‘תמריץ’, ‘לימודים’ ועוד) ניתנת לסיום בהודעה חד צדדית מצד משרת הקבע.

אלא שבניגוד לשוק העבודה בו יכול עובד לסיים את עבודתו בהודעה מוקדמת של כחודש, סעיף 30 להפ”ע 3.0501 נותן לרשויות הצבא את הסמכות לדחות את מועד השחרור עד שנה מיום הגשת הבקשה לשחרור משירות קבע. 

יחד עם זאת, צה”ל, ככל רשות מנהלית, מחויב לפעול בהוגנות, בשקיפות וללא משוא פנים – גם (ובעיקר!) ביחס למשרתי הקבע שלו.

לכן, דחיית מועד השחרור של משרת קבע המשרת בתנאי ההתחייבות הפתוחה והמבקש להשתחרר מצה”ל, חייבת להיות מטעמים סבירים וענייניים.

חשוב לזכור, כי מעבר לשחרור עצמו, הרי שקיצור תקופת שירות הקבע יכולה להיות כרוכה בחיוב להחזיר כספים לצה”ל.

לעיתים מדובר בסכומים לא גבוהים, כמו למשל הפרשים על ימי חופשה שנוצלו מעבר למכסה הנגזרת ממועד השחרור המעודכן.

מצד שני, לעיתים סכומי החבות יכולים להגיע למאות אלפי שקלים. כך למשל, במקרה של משרת קבע שקיבל תמריץ ‘לימודים מלאים’ וביקש להשתחרר לפני תום תקופת הקבע שהתחייב אליה כנגד התמריץ. 

כספים אלו ינוכו ממענק השחרור ואם מענק השחרור לא יכסה את החוב, צה”ל יבקש ממשרת הקבע להסדיר את חובותיו ואף עשוי להתחיל בהליכי גבייה כלפי מי שלא עושה כן.

מי שמתקשה לעמוד בהחזר החובות, יכול להציג טענותיו בכתב (ובגיבוי מסמכים רלוונטיים) בפני ‘ועדה למחילת חובות’, אשר מוסמכת להקטין את החוב, לפרוש אותו לתשלומים או לבטלו כליל.

התרת החייבות קשיחה ביוזמת הפרט

להבדיל, מי שמשרת בתנאי ההתחייבות הקשיחה, צריך להגיש בקשה להתרת התחייבות משירות קבע.

בקשה זו תועבר ע”י החיל (ובצירוף עמדת החיל), אל חטיבת הסגל באכ”א ואלו יחליטו האם להיעתר לבקשה ומתי.

פקודות הצבא קובעות אומנם כי בקשה להתרת התחייבות יכולה להיות מוגשת “מכל סיבה שהיא”, אלא שהניסיון מלמד, כי בקשה להתרת התחייבות צריכה להיות מנומקת היטב ומבוססת על טיעונים כבדי משקל.

ככל שמשך ההתחייבות שמבקשים לקצר, ארוך יותר, כך מוטב שהטיעונים יהיו משמעותיים יותר. 

יתרה מכך, אומנם עמדת החיל אינה חזות הכל והיו מקרים בהם החיל המליץ וחטיבת הסגל דחתה את הבקשה וגם ההיפך.

אולם, ישנה חשיבות לעמדת החיל של משרת הקבע ורצוי שזו תעלה בקנה אחד עם בקשת הפרט. במקרים מסוימים, כגון בהתרת התחייבות קשיחה של עתודאים, חטיבת הסגל מבקשת לקבל גם את עמדת גורמי מנט”א (מנהל לכ”א טכנולוגי אקדמי).

עמדתם לוקחת בחשבון בעיקר שיקולי רוחב והחשש מפני ריבוי בקשות.

חשוב לזכור, כי לאחר קבלת תשובה שלילית על הבקשה להתרת התחייבות, עומדת למשרת הקבע הזכות לערער בפני ראש אכ”א בתוך 14 ימים.

לאחר חלוף מועד זה, ניתן יהיה לבקש התרת התחייבות נוספת רק בחלוף שישה חודשים מקבלת התשובה הקודמת, או בהתקיים נסיבות חדשות.

 

ייעוץ וליווי של עורך דין צבאי חיוני מאוד ויכול לסייע לכם בתהליך. למידע נוסף וייעוץ פרטני, צרו קשר.