/
מה הן זכויות אנשי הקבע?
באוגוסט 2010 נכנס לתוקפו חוק שירות הקבע בצה”ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), ובכך נטמן הזרע לפיתוחו של ענף משפטי חדש – דיני שירות הקבע בצה”ל.מעמדם של משרתי הקבע ומערכת היחסים שבינם לבין המסגרת הצבאית היו, מאז ומתמיד, נתונים בחלל משפטי לא מוגדר. מחד, קבע בג”צ, אין עסקינן ביחסי “עובד-מעביד”: דיני העבודה אינם חלים בצה”ל ולמשרת הקבע אין אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד שיופנה כלפי “מעסיקו” (בג”צ 279/72 בעניין אילן עובד).מאידך – אין עסקינן בשירות חובה או מילואים המוסדרים, ולו חלקית, בחקיקה ראשית.
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
שלמה רכבי
פורסם:27 בדצמבר 2021
באוגוסט 2010 נכנס לתוקפו חוק שירות הקבע בצה”ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), ובכך נטמן הזרע לפיתוחו של ענף משפטי חדש – דיני שירות הקבע בצה”ל.מעמדם של משרתי הקבע ומערכת היחסים שבינם לבין המסגרת הצבאית היו, מאז ומתמיד, נתונים בחלל משפטי לא מוגדר. מחד, קבע בג”צ, אין עסקינן ביחסי “עובד-מעביד”: דיני העבודה אינם חלים בצה”ל ולמשרת הקבע אין אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד שיופנה כלפי “מעסיקו” (בג”צ 279/72 בעניין אילן עובד).מאידך – אין עסקינן בשירות חובה או מילואים המוסדרים, ולו חלקית, בחקיקה ראשית.
זכויות וחובות אנשי הקבע
זכויותיהם וחובותיהם של משרתי הקבע, ומנגד – חובותיה וזכויותיה של המערכת הצבאית, נקבעו באופן חד צדדי על-ידי המערכת הצבאית עצמה, בהוראות הצבא, שהשתנו מעת לעת. אופן יישומן של הוראות אלו, ובכלל זאת – פרשנותן הראויה, נקבע, אף הוא, על-ידי הצבא. זאת, בהעדרה של ערכאה שיפוטית, אליה יכלו משרתי הקבע לפנות בערר על החלטות הגורמים המוסמכים בצה”ל תוך מתן אפשרות לבירור מחלוקות עובדתיות.
על פי החוק החדש, אותו קידמה חברת הכנסת מירי רגב, הוקמה ועדת ערר מיוחדת, חיצונית למערכת הצבאית, שכל עניינה – דיון בסכסוכיהם של משרתי הקבע למול צה”ל. לדוגמא: משרת קבע שהוחלט על סיום שירותו עקב “תפקוד לקוי”; משרתת קבע, שהוחלט לסיים שירותה בצה”ל לאחר שהריונה מנע ממנה להשלים התמודדות על תפקיד אליו יועדה; או קבוצה של משרתי קבע שצה”ל סרב להכיר בלימודיהם לצורך תוספת גמול השתלמות. אלו ואחרים יכולים כיום להביא את החלטות הצבא בעניינם לביקורת שיפוטית אפקטיבית.
ריח של שינוי באוויר
בחלוף שנה וחצי ממועד הקמת הערכאה החדשה, מוקדם לסכם או להגיע למסקנות נחרצות. ניתן, עם זאת, לחוש בריח השינוי באוויר. בשורה של החלטות שניתנו לאחרונה, סללה הוועדה את דרכם של משרתי קבע שהוחלט על סיום שירותם בצה”ל, חזרה למסגרת הצבאית, ולו לתקופה שתאפשר להם לסיים את שירותם בלא פגיעה קשה בזכויותיהם הסוציאליות. עסקינן באותם מקרים בהם החלטת רשויות הצבא היתה, מלכתחילה, מבוססת על תשתית עובדתית חלקית – לעיתים מעוותת בכוונת מכוון, או תוך התעלמות בוטה משיקולים רלוונטיים, דוגמת מצב רפואי חריג. יש לקוות כי צה”ל יפיק לקחים מאותם מקרים בהם הפכה הועדה החלטותיו או מתחה ביקורת על התנהלותו.
הרעיון הוא שעצם קיומה של ערכאה שיפוטית אפקטיבית, המאפשרת למשרת הקבע להוכיח טענותיו בעדים ובראיות, יוביל, בעתיד, לשיפור ההחלטות המתקבלות על ידי הגורמים המוסמכים בצה”ל. צעד זה, על פי המקווה, ימנע את המשך ההתדרדרות בתחושותיהם של רבים ממשרתי הקבע, בדבר הגינותה של המסגרת הצבאית, שבנוסף להיותה “דרך חיים”, מהווה עבורם גם מקום עבודה.
חוק שירות הקבע בצה”ל
באוגוסט 2010 נכנס לתוקפו חוק שירות הקבע בצה”ל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), ובכך נטמן הזרע לפיתוחו של ענף משפטי חדש – דיני שירות הקבע בצה”ל. מעמדם של משרתי הקבע ומערכת היחסים שבינם לבין המסגרת הצבאית היו, מאז ומתמיד, נתונים בחלל משפטי לא מוגדר. מחד, קבע בג”צ, אין עסקינן ביחסי “עובד-מעביד”: דיני העבודה אינם חלים בצה”ל ולמשרת הקבע אין אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה לסעד שיופנה כלפי “מעסיקו” (בג”צ 279/72 בעניין אילן עובד).מאידך – אין עסקינן בשירות חובה או מילואים המוסדרים, ולו חלקית, בחקיקה ראשית.
