הוצאת נשק מהצבא, שלא לדבר על העלמת נשק, הינה עבירה מהותית. הרציונל מאחורי העבירה קשורה מחד באחריות הנלווית לקבלת נשק, כלי אשר יכול לשמש להרג בין אם בכוונה או לא, ומאידך בסכנות הטמונות בנפילת אותו נשק בידיים מסוכנות. בין סוגי עבירות הנשק ישנן מכירת נשק לגורמים עוינים, איבוד נשק, מתן נשק לידיים זרות (גם אם לעת קצרה), ועוד. בכל אלו טמונה הסכנה של שימוש בנשק זה – בין אם בכוונה או לא. בשל חששות אלו, בתי המשפט נוטים להחמיר מאוד בדיני הוצאת נשק מרשות הצבא, גם אם אין צורך בחקירת מצ"ח.
אבחנות בהוצאת נשק מרשות הצבא
לא כל הוצאת נשק בעלת אותו התוקף. כך למשל, תיתכן סיטואציה של הוצאה פיזית של הנשק מהבסיס ללא אישור, להסתיר את הנשק בתחום הבסיס, ולעומתן מכירת נשק לגורמים עוינים. שתי עברות אלו שונות מבסיס, ולעיתים אף גם בהקשר של בחירה מכוונת או לא של הנאשם לבצע את העבירה.
המניע אשר בגינו ביצע החייל את העבירה הינו גורם חשוב בהליך המשפט, והוא אחד הדברים אשר חקירת מצח מבקשת לבחון. המניע הינו משמעותי ביותר, והוא יכול לשנות באופן קריטי את תוצאות המשפט. על כן חשוב לבנות את ההגנה בהתאם למציאות, ולאפשר לחייל את הזכות להתגונן באופן מיטבי. עם זאת, במצבים בהם הנשק המדובר נעלם ואיננו בנמצא, אלו הם מצבים אשר בהם בית המשפט הצבאי יכריע בחומרה רבה, ואף ייתכן כי ירשם הדבר בגין עבירה פלילית. חשוב לזכור – עבירות הקשורות לנשק הינן חמורות ביותר, בית המשפט אינו מקל ראש בכך כשם שעל הנאשם אין להקל ראש בדבר.
זכויות הנאשם ועונשים בגין הוצאת נשק
במקרים אלו, ישנה לרוב זכות לנאשם לפנות אל ייצוג חיילים. על הפרק עומד לא רק רישום פלילי, אלא גם עונש ממשי כגון זמן מאסר בכלא צבאי. בשל מורכבות הסיטואציות, יכול החייל לפנות ולבקש את שירותיו של עו"ד צבאי. כאשר ישנה מעורבות של חקירת מצח בסיטואציה, ישנה חשיבות ליכולתו של הנאשם להגן על עצמו באופן מיטבי.
חשוב להבין, עבירות של הוצאת נשק מהצבא הינן עבירות פליליות לרוב. נשק אשר הולך לאיבוד, נשק אשר נמסר לידיים אשר אינן מורשות להחזיק בו, נשק אשר נעדר ממקומו בצבא – כל אלו ועוד עבירות שונות הינן בעלות פוטנציאל לסכנה משמעותית. ייצוג-חיילים נועד על מנת לאפשר לחייל להתגונן, ככל הניתן, מהאשמות חמורות – כגון להבחין בין מקרה של גניבת נשק לבין מקרה של איבוד נשק. להבדיל בין מקרים בהם המניע מכוון לבין טעות בתום לב.
