אחרי כמה זמן אפשר לשפוט חייל?

בכל הנוגע לדין המשמעתי, פקודות הצבא הן ייחודיות וחשוב להבין שלא מדובר בדין אזרחי רגיל. כך, בשונה מהאזרחות, על הצבא חלים אילוצים קריטיים אשר משנים דרסטית את אופי וזמני המשפט, ופעמים רבות ישנה תלות באלו בכל הקשור לזמן השפיטה את החייל. מבחינת פ.מ 33.0302, ניתן להגיש תלונה תוך 7 ימים מהאירוע ולשפוט את החייל תוך 15 ימים מיום הגשת התלונה. פרקליט צבאי או ראש מדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית, רשאים להאריך את המועדים.

העמדה לדין ועת קיום משפט-צבאי

מבחינת ההגדרות, כאמור, על חייל להישפט תוך 15 ימים מיום הגשת התלונה כנגדו. עם זאת, בפועל, אם בוצע משפט לאחר שחלפו 15 ימים מיום הגשת התלונה או שחלפו 7 ימים מהאירוע, גזר הדין יהיה בתוקף, אפילו שעבר הזמן המוגדר, אולם על גורמי היחידה מוטלת האחריות לקבל אישור בדיעבד לחריגה, מפרקליט צבאי או ראש מדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית.

לעיתים הוראת השיפוט ניתנת מלכתחילה על ידי פרקליט צבאי, למשל, במקרים בהם תיק חקירת מצ"ח הגיע לבחינת הפרקליטות והפרקליטות החליטה להעמיד את החשוד לדין משמעתי בלבד. במקרה כזה, חובה לשפוט את החשוד הנידון תוך 30 יום מיום קבלת הוראת הפרקליט הצבאי. אולם, אם חולפים 30 הימים, יש לשפוט אותו תוך זמן סביר בפני קצין בדרגת אל"מ לפחות.

במקרה של העמדה לדין פלילי בפני בית הדין הצבאי, ניתן להעמיד חייל לדין (כלומר, להגיש כתב אישום) על עבירה שבוצעה בהיותו חייל, גם במהלך 180 יום לאחר השחרור, וזהו פרט חשוב ולא ידוע לרוב. במקרים מסוימים המנויים בחוק השיפוט הצבאי, ניתן להעמיד לדין גם בתוך שנה לאחר השחרור מהשירות הצבאי.

חשוב לשים לב כי תנאי זה חל גם על משרת מילואים אשר ביצע עבירה במהלך שירות המילואים הפעיל. זאת, בעוד שאם רוצים להעמיד את משרת המילואים לדין משמעתי על עבירה שביצע במהלך שירות המילואים, ניתן יהיה לעשות זאת רק תוך שלושה חודשים מסיום שירות המילואים הפעיל אשר במהלכו עבר את אותה עבירה.

חשוב לשים לב שעל עבירות מסוימות ניתן להעמיד איש מילואים לדין, גם אם העבירות בוצעו כשלא היה בשירות מילואים פעיל. בניגוד לחריגה ממשכי השיפוט בדין המשמעתי, אשר אפשרית כאמור בכפוף לאישור הפרקליט הצבאי או ראש מדור הדין המשמעתי, במקרה בו חלפה התקופה להעמדה לדין לפי חוק השיפוט הצבאי, לא ניתן עוד להעמיד לדין בפני בית הדין הצבאי, מאחר שהחשוד יצא מתחולת חוק השיפוט הצבאי. במקרים חריגים, בהם האינטרס הציבורי מצדיק זאת, תיתכן הגשת כתב אישום גם בגין העבירות שיצאו מתחולת חוק השיפוט הצבאי – אולם רק בבתי המשפט הפליליים של מדינת ישראל ולא בבית הדין הצבאי.

במקרה של העמדה לדין בפני בית הדין הצבאי, יתבקש לעיתים גם מעצרו של העומד לדין במהלך החקירה המתנהלת או אף עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. כך, העמדה לדין במשפט הצבאי איננה עניין פשוט, ועל אחת כמה וכמה כאשר עומדים על הפרק המועדים המאפשרים את קיום ההליכים, ששונים מדיני ההתיישנות הרגילים. לכן, מומלץ מאוד להיעזר בעו"ד צבאי הביא בדין הצבאי.

ייצוג חיילים במשפט צבאי

במקרים של דין משמעתי אין זכאות לייצוג חיילים על ידי עו"ד, זאת למעט מקרים בהם השפיטה הינה בהוראתו של פרקליט צבאי. במקרים כאלו, כל עוד מדובר בדין משמעתי, זכאי החייל להביא חוות דעת נגדית בכתב מאת סנגור מטעמו, כגון עו"ד צבאי המתמחה בייצוג-חיילים. כמובן שכאשר מדובר בדין פלילי, התמונה שונה לחלוטין והחייל זכאי לעו"ד צבאי או ייצוג חיילים על ידי עו"ד בהתאם למצב המשפטי הנתון.

בכל מקרה של העמדה לדין צבאי, בין אם מדובר בדין משמעתי ובוודאי אם מדובר בדין פלילי, כדאי ומומלץ לפנות לעו"ד צבאי להתייעצות, לשם ייצוג (במקרים בהם הדבר מתאפשר כאמור) ולשם קבלת מידע מקיף יותר על זכויותיו וחובותיו של החייל והתנהלות המשפט הצבאי בפועל.