פטור משירות צבאי לתושבי חוץ הגרים בחו"ל

החוק במדינת ישראל מחייב כל אזרח/ית בגיל 18 עד 29 (לגברים) או 18 עד 26 (לנשים) להתגייס לצבא, גם אם המועמד לשירות ביטחון לא גדל בארץ או לא גר בה בפועל.

מכיוון שאזרחות ישראלית מחייבת גיוס לצבא, על כל תושב חוץ שהגיע לגיל 16 להסדיר את ענייניו מול הרשויות בישראל; שכן אם יחליט להגיע לביקור בארץ, הוא עלול להיחשב כמשתמט ולהיעצר על ידי המשטרה הצבאית.

הסדרת מעמדו של מלש"ב השוהה בחו"ל

כל אזרח ישראלי שהינו גם תושב חוץ והגיע לגיל 17, חייב להסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא בהקדם האפשרי. תושב חוץ המתגורר בחו"ל חייב להגיע אל הנציג הדיפלומטי / קונסולרי במדינה בה הוא שוהה, מרגע שמגיע לידיו הצו הראשון.

אומנם רצוי מאוד להסדיר את הנושא טרם העזיבה, אך לא תמיד זה מתאפשר. לפיכך במעמד זה, ומתוקף מגוריו במדינה זרה, המלש"ב יכול לבקש דחייה של שירותו הצבאי באמצעות "טופס לרישום/דחיית התייצבות לשירות ביטחון לאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל" (קובץ PDF).

פטור משירות צבאי לתושב חוץ

מעבר לאפשרות לדחות את השירות הצבאי, ניתן אף לבקש פטור מלא או חלקי משירות ביטחון לפי שלוש קטגוריות שנקבעו בחוק:

1. יליד חו"ל – אזרח ישראלי שנולד בחו"ל כאשר לפחות לאחד מהוריו יש אזרחות ישראלית. יש להוכיח כי מקום מגוריו של המלש"ב מיום לידתו ועד גיל 16 היו במדינה זרה.

2. בן מהגרים – אזרח ישראלי שעזב את המדינה לפני גיל 16 עם הוריו לטובת מגורים במדינה זרה, ובלבד שעד גיל 18 עדיין התגורר בחו"ל.

3. בן שליחים – אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל עם הוריו, שלפחות אחד מהם מייצג גוף ישראלי (ממשלתי, ציבורי, פרטי). במצב זה יש זכאות לדחיית שירות, אך לא לפטור מלא.

תנאים לקיום המעמד המיוחד

מועמד לשירות ביטחון המשתייך לאחת מהקטגוריות לפחות, יכול להגיע לביקור בישראל לתקופה של לא יותר מ-120 יום בשנה, וכן לשהות בישראל לתקופה של שנה לכל היותר באופן חד פעמי. ביקור או שהות ארוכים מאלו יובילו לביטול המעמד המיוחד, ולזימון מחדש של המלש"ב לשירות ביטחון.


בכל מקרה רצוי מאוד לפנות לעורך דין צבאי הבקיא בתחום, כדי לא להגיע למצב של השתמטות מול רשויות הצבא
. במצב כזה יהיה קשה יותר לקבל דחייה או פטור, ולכן פנייה מקדימה לעו"ד צבאי מומחה תחסוך מכם עוגמת נפש בהמשך.