שחרור נשות קבע בהיריון

שחרור משרתות קבע בהריון ובתקופה המוגנת ושחרור אנשי קבע בטיפולי פוריות

מהן זכויותיה המשפטיות של משרתת קבע העומדת בפני שחרור מצה"ל ונמצאת בהריון, או שהינה לאחר לידה? ומה יכולים לעשות משרת או משרתת קבע שצה"ל מבקש לשחררם משירות במהלך טיפולי פוריות שהם עוברים? על כל זאת בסקירה הבאה:

חוק עבודת נשים הוותיק לא חל על משרתות קבע

המחוקק הישראלי חוקק עוד בשנת 1954 את חוק עבודת נשים. החוק הינו חוק פטרנליסטי. כלומר, החוק באופן מודע מבקש להגן מפני פיטורין על אוכלוסיה מסוימת, בשם אינטרס ציבורי רחב יותר.

האוכלוסייה עליה מגן החוק מפני פיטורין היא נשים עובדות הנמצאות בתקופת ההיריון, חופשת הלידה או חל"ת (חופשה ללא תשלום) לאחר חופשת לידה. וכן, על נשים שרק שבו לעבודה לאחר חופשת לידה. החוק גם מגן על עובדים הנמצאים בטיפולי פוריות בניסיון להרות ועל נשים השוהות במקלט לנשים מוכות.

האינטרס הציבורי מאחורי החוק הינו עידוד ריבוי טבעי חיובי והגנה על אוכלוסיות שעשויות להיות פחות "רווחיות" עבור המעסיק בתקופות מסוימות וככאלו, מעמדן בשוק העבודה עשוי להיות מוחלש.


חוק עבודת נשים קובע כי לא יינתן היתר לפיטורין של עובדת בהריון או עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות, אם יש קשר בין הפיטורין לבין ההריון או טיפולי הפוריות, בהתאמה.

כן, קובע חוק עבודת נשים, כי לא יינתן היתר לפיטורין של עובדת שנמצאת בתקופה של 60 ימים שלאחר תום חופשת הלידה, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים: א. אם הוכח כי אין קשר בין הפיטורין לבין הלידה או ההיעדרות שבאה בעקבותיה. ב. אם עסקו של המעסיק חדל מלהתקיים.

אשר לעובדת הנמצאת בחופשת לידה, מחמיר המחוקק וקובע כי לא ניתן לפטרה במהלך חופשת הלידה, ללא סייגים והיתרים!

אנו רואים כי החוק מטיל מגבלות שונות על המעסיק, המשתנות בהתאם לתקופה המוגנת. כך, בשונה מאישה בהריון, שחרף הקושי, יכולה תיאורטית להתקבל לעבודה חדשה, הרי שאישה בחופשת לידה, לא מסוגלת לחפש עבודה חדשה בעת שהיא מצויה בחופשת לידה ואף אסור למעסיק להעסיק אישה המצויה בחופשת לידה! כן, ב-60 הימים שלאחר שובה של אישה מחופשת לידה, יש לאפשר לה הזדמנות הוגנת להשתלב בחזרה בעבודה ולכן, בתקופה זו, מבקש החוק להגן על האישה באופן כמעט מוחלט ולאפשר לה את אותה הזדמנות הוגנת להשתלב חזרה במקום עבודתה.

הגבלות על פיטורי משרתי קבע

הבעיה הייתה (ועודנה) שחוק עבודת נשים, אשר חל על כלל העובדים במשק, לא חל על משרתי הצבא. זאת, מאחר שאנשי קבע אינם מוגדרים כ"עובדים" וככאלה, חוקים סוציאליים רבים אינם חלים עליהם, אלא אם הוטמעו במפורש בפקודות הצבא או בחקיקה ספציפית.

בעקבות ביקורת פוליטית על כך, החוק בשנת 2010 חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (חיילות בשירות קבע), התשע"א-2010, אשר החיל את הרעיון הכללי של חוק עבודת נשים, גם על צה"ל.

ולמה רק את הרעיון הכללי ולא את כלל החוק? זו שאלה שצריך להציג בפני המחוקק.

חשוב לדעת, כי חוק חיילות בשירות קבע לא מאפשר לרשויות הצבא לפטר, או אפילו להתחיל בתהליך של פיטורין, של מי שנמצאת בהריון, בחופשת לידה, בחל"ת לאחר חופשת לידה או ב-60 ימים לאחר ששבה מחופשות אלו, אלא לאחר קבלת אישור משר הביטחון או מי שהוסמך על ידו.

עניינה של משרתת הקבע יעלה לשר הביטחון, רק לאחר שהתקבל אישור מקדים לכך ע"י וועדה פנימית מיוחדת באגף כוח האדם, בה חברה בין היתר נציגת יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים). במקרה זה, אם הוועדה באכ"א מחליטה שלא להמשיך בהליך הפיטורין, התהליך מפסיק ולא עולה לשר הביטחון.

מדיניות הצבא מוסיפה וקובעות, כי משרתת קבע הנמצאת במקלט לנשים מוכות או מי שנמצא בטיפולי פוריות בניסיון להרות, גם כן לא יוכלו להיות מפוטרים משירות קבע במהלך התקופה בה נסיבות אלו חלות עליהם, אלא לאחר קבלת אישור מועדה פנימית באכ"א. אולם, בשונה מהמקרים המנויים בחוק חיילות בשירות קבע, בשני מקרים אלו, אין צורך באישור שר הביטחון.

חוק חיילות בשירות קבע, כפי שכבר נאמר, הוא הרבה יותר תמציתי וכלל לא מבחין מתייחס לכלל המקרים המנויים בחוק עבודת נשים וגם כשהוא כבר מתייחס, הרי שהוא נוקט גישה זהה לגבי פיטורי אשת קבע בהריון ופיטורי אשת קבע בחופשת לידה. מבחינה זו, מצבן של משרתות הקבע נותר גרוע יותר לעומת מצבן של העובדות במשק.

מסיבה זו, הפרקטיקה הנוהגת במשרד הביטחון – וכפועל יוצא, בוועדה הפנימית בצה"ל – היא, שככלל, ככל שההיריון נמצא בשלב מתקדם יותר ובטח ובטח לאחר הלידה, הולך וקטן הסיכוי כי שר הביטחון יתיר את הפיטורין. זאת, על מנת להתאים את התנהלות הצבא לרוח חוק עבודת נשים.

מימוש זכות הטיעון

חשוב לציין, כי לאנשי הקבע שעניינם עולה לבחינה בפני הגורמים המצוינים לעיל, יש זכות להופיע בפני שר הביטחון או מי שהוסמך על ידו, או בפני הועדה באכ"א לפי העניין, ולשטוח את טענותיהם, בעל-פה או בכתב.

במקרים אלו ניתן להגיע בליווי עורך דין צבאי מומחה, אשר ידאג להציג את הטיעונים בפני הגורמים המחליטים, באופן המיטבי ולשים דגש על הנקודות המשמעותיות, שיש בהן כדי לסייע למשרת הקבע.

עורך דין לאנשי קבע מכיר גם את הנהלים הפנימיים של הצבא המתעדכנים מעת לעת ויודע לייעץ ללקוח כיצד כדאי לפעול והיכן להשקיע את המשאבים הנפשיים והכלכליים כאחד ולעיתים, גם כיצד ניתן להימנע מהשקעתם של אלו.

חשוב למצות את כלל הזכויות העומדות בפני אנשי קבע הנמצאים באחד המצבים הללו ולא לחתום על כל מסמך המוותר על זכויותיהם, ללא ייעוץ משפטי מתאים!

הדברים נכונים גם אם בעת מסירת ההחלטה על הפיטורין, לא היה ידוע לרשויות הצבא כי משרתת הקבע בהריון או כי משרת/משרתת קבע מצויים בטיפולי פוריות.

את החלטת שר הביטחון בעניין זה ניתן לתקוף בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. זאת, כשעל החלטת הפיטורין עצמה, ניתן, ככלל, לערער בפני ועדת הערר של מרשתי הקבע שהוקמה לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (הליכים לעניין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע).

על החלטת הועדה באכ"א מאידך, אין זכות ערעור מובנית. אולם, ניתן לערער עליה במסגרת ההחלטה הסופית הנוגעת להמשך שירותו של משרת הקבע, בפני וועדת הערר שאוזכרה מעלה.

הכתבה המלאה בנושא באתר YNET